מאבק מערכתי בפשעים והאלימות הממוסדת כנגד נשים וילדים

30 / 5,000 חתימות · הציבור הרחב

להלן סקירה של הכשלים המבניים העמוקים במערכות הרווחה והמשפט בישראל, לצד פתרונות פרקטיים וערכיים לחקיקה ולשינוי מדיניות דחוף.

כיום, המערכת הממסדית האמונה על הגנת קורבנות אלימות, ובפרט פגיעות מיניות, פועלת בצורה שלא מספקת מוגנות ואף מגבה המשך האלימות: נשים וילדים שנמלטו ממערכות יחסים פוגעניות מוצאים את עצמם תחת אלימות ממסדית, במסגרתה מופנית כלפיהם התנהלות מערכתית פושעת כגון: ניתוק ילדים מאימותיהם, כפיית קשר בין ילדים נפגעי אלימות ופגיעות מיניות לבין האבות הפוגעים, לעיתים קרובות בניגוד להמלצות חד משמעיות המורות להרחיק את הפוגע, השתקה וטיוח דיווחים בדבר פגיעות מתמשכות, ושיבוש הליכי חקירה כאשר נאסר על המשטרה לחקור את התלונות.

להלן עיקרי הדרישות והתיקונים הנדרשים:

מיסוד ופיקוח על המערכת

לובי נשים בכנסת: הקמת תא חקיקתי וסיעתי ייעודי לשם הגנה על זכויות נשים וילדים בחיי הנישואים, הליכי הפרידה, הליכי גירושין ומשמורת.

ועדת חקירה עצמאית: הקמה מיידית של ועדת חקירה בלתי תלויה, המורכבת מאנשי מקצוע בכירים שאינם חלק מהמערכת הקיימת, לבחינה מעמיקה של הפשעים הממוסדים המבוצעים על ידי גורמי הרווחה ובתי המשפט נגד אימהות וילדים.

רפורמה דחופה בחקירות ילדים: הוצאת חקירות הילדים באופן מוחלט מאחריות משרד הרווחה והעברתן הבלעדית לידי חוקרי משטרה מיומנים ומיוחדים לכך. החקירות יבוצעו במקום מוגן ושקט.

פיקוח חיצוני אפקטיבי: הקמת מנגנון פיקוח חיצוני, בלתי תלוי ועצמאי על עבודת העובדים הסוציאליים לעניין סדרי דין, תוך שלילת הפיקוח המחוזי הפנימי שאינו מייצר הרתעה.

שינויים בחקיקה ובהגדרות משפטיות

עיגון חוקתי של הגדרות האלימות: הגדרת מפורשת ורחבה בחוק של כל סוגי האלימות (רגשית-נפשית, פיזית, מינית, כלכלית, משפטית, דתית והזנחה). החוק חייב לכלול הגדרה של "הכללת הסתה", ניכור וניתוק קשר תחת קטגוריות אלו, תוך איסור גורף ומוחלט על שימוש במושג הפסאודו-מדעי "ניכור הורי".

איסור שימוש בתיאוריית "הניכור ההורי": הטלת איסור מוחלט בחוק על שימוש בתיאורייה ובכל נגזרותיה (כמו "סרבנות קשר" ו"השתלת זיכרונות") בכל ערכאה משפטית או טיפולית.

החלת חובת השתק משפטי (estoppel): כאשר אדם מטופל במחלקה לשירותים חברתיים או במשטרה בגין אלימות במשפחה, יחול עליו השתק משפטי אוטומטי במערכת בתי המשפט. הסטטוס המשפטי של התיק יסווג כ"אלימות במשפחה", במקום "סכסוך גירושין" או "קונפליקט בעוצמה גבוהה" או כל ניסוח שמתאר שוויוניות בין קורבנות לפוגעים.

שקיפות הטיפול באלימות במשפחה: ככל והאם ו/או הילד מטופלים במחלקה לאלימות במשפחה תהיה לכך אינדיקציה וביטוי בכל ערכאה משפטית או טיפולית.

שינוי סמכויות ועבודה מול המשטרה

דיווח למשטרה בלבד: עם קבלת דיווח על חשד לפגיעה בקטין על העובד הסוציאלי להעבירו להמשך טיפול של המשטרה. הסמכות לקבוע קיומה או העדרה של עבירה פלילית תיוותר בידי חוקרי המשטרה והפרקליטות בלבד. תיקון סעיף ד' כך שיירשם כי כל דיווח שמגיע לרווחה יועבר למשטרה.

רפורמת המומחים וחוות הדעת: סיום עידן "מומחי בתי המשפט" ברשימת בתי המשפט המייצרים חוות דעת מוטות ופסולות תמורת תשלום גבוה. פתיחת המערכת להגשת חוות דעת מקצועיות ואובייקטיביות של מומחים בלתי תלויים, לרבות מסוגלות הורית.

מדרג מקצועי ונהלים ברורים: ביטול שיקול הדעת המוחלט והבלתי מבוקר של עובדות/ים סוציאליים לפי חוק. קביעת נוהל אחיד, שקוף ומחייב (פרוטוקול סגור) לכל מקרה של חשד לאלימות.

הגנה על הילד

סמנטיקה: אם המשתפת בפגיעה של ילד תוגדר כ"אם מדווחת" והילד יוגדר כ"מתלונן".

הגנה על הורה מדווח: הגדרת האם כגורם מדווח ולא "צד לסכסוך". האם ממלאת את חובתה הטבעית, האזרחית והמוסרית לפי חוק ואין להשית עליה אחריות משפטית ו/או סנקציות בגין הדיווח גם אם בסופו של דבר התלונה נסגרת.

עליונות ביטחון הילד: קביעת עיקרון מנחה מחייב לפיו ביטחון הילד (גופני ונפשי) קודם לכל קשר עם הורה פוגע. קשר או מפגשים יתאפשרו אך ורק במצבים שבהם אין שום חשד ו/או סיכון.

ביטול כפיית קשר ו"טיפולי המרה": הפסקה מיידית של הנוהל הפסול של חידוש/כפיית קשר עם אב אלים, ואיסור מוחלט על שימוש ב"טיפולי המרה לחסרי קשר" (הידועים כתוכניות מוגנות לניתוק הילד מאימו). לקבוע איסור מוחלט על הרחקת ילדים מאימותיהם והעברתם לידי אב אלים.

שקיפות והליך מנהלי

ביטול ועדות פטור: עדכון חובה של הגורם המדווח (האם) על עצם קיומה של הוועדה, תוך מתן נימוקים משפטיים וכתובים לכל החלטה, וביטול הנוהג של קבלת החלטות הרחק מעיני האם.

חובת תיעוד מוחלטת: הקלטה חובה בווידאו או שמע של כל ועדה, פגישה או אינטראקציה של גורמי הטיפול מול המשפחה והרווחה, ונוכחות חובה של קלדנית בוועדות משמעותיות.

הגבלת סמכויות בתי המשפט: קביעת לוחות זמנים דד-ליין קשיחים וקצרים לסיום הליכים משפטיים, ואיסור מוחלט על העברת ילדים למרכזי קשר או למפגשים שאינם מפוקחים על סמך התרשמות שטחית בלבד.

תימוכין ומגמות בינלאומיות

דו"ח של המדווחת הרשמית לאו"ם רים אלסלאם (2023):קובע חד-משמעית כי הטענה ל"ניכור הורי" היא הפרה חמורה של זכויות אדם ומשמשת כלי להשתקת נשים נפגעות אלימות.

דירקטיבת האיחוד האירופי (2024): מחייבת מתן קדימות מוחלטת לביטחון הילד על פני זכויות ההורה.

חוקי קיידן בארצות הברית (2022): חוק לשמירה על בטיחות ילדים מאלימות משפחתית, נחתם ברמה הפדרלית כחלק מחידוש חוק האלימות נגד נשים. נכנס לתוקף באוגוסט 2024. נועד להבטיח את שלומם של ילדים במקרי גירושין ומשמורת. לפיו, בתי המשפט מחויבים לערוך הערכות סיכון יסודיות לילדים במקרים בהם יש עבר של אלימות במשפחה, העדפת ביקורים בפיקוח מאשר ללא השגחה כאשר עולות טענות מבוססות להתעללות.

תביעת ענק בארצות הברית (2026): בגין אפליה מגדרית ממוסדת נגד נשים במערכת המשפט והרווחה.

בכבוד רב ובברכת שותפות לדרך, קואליציית האימהות הישראלית