עושק הנכים והאזרחים הותיקים בידי המעסיקים ובחסות החוק

2 / 50,000 חתימות · Decision Makers

סוף לעושק בחסות החוק: הטבות הנכים והאזרחים הותיקים משרתות את המעסיק!

דורשים צדק תחבורתי ושוויון בפני החוק: לא ייתכן ששקיפות מול המעסיק תעלה לנו ביוקר. שתפו את העצומה ועזרו ליצור צדק ושוויון אמיתיים. אל ניתן יד לאפליה.

לכבוד: מר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר

מר יעקב מרגי, שר הרווחה והביטחון החברתי

הגב' מאי גולן, השרה לשוויון חברתי

מר ישראל אייכלר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה

מר מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה

מר ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות החדשה

האם ידעתם שבמדינת ישראל קיים חור שחור בירוקרטי, חוק שמעניש ומפלה עובדים עם מוגבלות דווקא בגלל שהם אזרחים שומרי חוק המדווחים אמת?

אנחנו, עובדים עם מוגבלות, נחשפנו למנגנון מפלה ומקומם במערכות השכר בישראל, המייצר אפליה ברורה בין אוכלוסיות שונות ומעשיר את המעסיקים על חשבון החלשים ביותר.

המעסיק מרוויח מההטבות של בעלי מוגבלויות ונכים בלי שקיפות בתלוש השכר. אפילו מנהלים לא מודעים לכך.

א.העוול הראשון: אפליית "קוד 2" והעונש על השקיפות

כאשר עובד עם מוגבלות מדווח למעסיק על זכאותו לפטור מדמי ביטוח לאומי ("קוד 2" במערכת השכר) כדי לממש את זכותו החוקית, מערכת השכר מבצעת קישור אוטומטי ודורסני: היא מסיקה מיד שהעובד זכאי גם להנחה בתחבורה ציבורית, וחותכת לו באופן אוטומטי את החזר הנסיעות ב-50%.

לעומת זאת, שימו לב לאפליה:

עובד המתגורר בשכונת פריפריה וזכאי לאותה הנחה בדיוק (50%) בתחבורה ציבורית, אינו מסומן במערכת בקוד ייחודי המחייב קיזוז. ברוב המקרים, הוא מקבל החזר נסיעות מלא (לפי תעריף "חופשי חודשי" רגיל), כי המערכת לא "צובעת" אותו. כמו כן מקרים שעובד שגר קרוב למקום העבודה מקבל תשלום נסיעות מלא מהמעסיק. בעצם נוצר איזור אפור בחוק שיוצר אפליה.

התוצאה: שני עובדים עם אותה הנחה בתחבורה – הנכה נענש ומקבל פחות, תושב שכונת הפריפריה מקבל מלא. זוהי אפליה אסורה על רקע מוגבלות.

ב. העוול השני: המעסיק מרוויח פעמיים

החוק מאפשר למעסיק להנות מכל העולמות על הגב שלנו:

1. חיסכון בביטוח לאומי: המדינה מעניקה למעסיק פטור/הנחה בתשלומי ביטוח לאומי בגין העסקת עובד עם מוגבלות או עובד אזרח ותיק (חיסכון של מאות שקלים בחודש). חיסכון שהמעסיק לא חולק עם העובד.

2. חיסכון בנסיעות: המעסיק לוקח לעצמו את הנחת התחבורה של העובד הנכה. משמע, חולק בהטבה שלה זכאי העובד הנכה.

נוצר מצב אבסורדי: - ההטבה שהמדינה נתנה למעסיק בתשלומי דמי ביטוח חלק המעסיק (כדי לעודד תעסוקת נכים ואזרחים ותיקים) – נשארת בכיס של המעסיק. אזרחים ותיקים שעובדים שנים באותו עקום עבודה ועושים טון עבודה מרוויח רק שכר מינימום!

- ההטבה שהמדינה נתנה לנכה עבטר התחבורה – עוברת לכיס של המעסיק.

- העובד נשאר עם ניכויים מכאן ומכאן.

הדרישות שלנו לתיקון מיידי

1. ביטול הקישור האוטומטי במערכות השכר אנו דורשים לאסור על מערכות שכר לבצע היקש אוטומטי בין דיווח על פטור מדמי ביטוח לאומי ("קוד 2") לבין תעריף הנסיעות. זכותו של אדם לפרטיות ולמיצוי זכויות מס, מבלי שזה ישמש כנשק להפחתת שכרו. ובכלל לא להתנות זכות להנחה אישית בנסיעות כזכות של המעסיק להרוויח מכן, כשם שהמעסיק לא חולק ברווחיו על תשלום דמי ביטוח לאומי מופחת עבור עובדים בעלי מוגבלות / נכים / אזרחים ותיקים (0.61% מהשכר לעומת 4.51% לעובד ללא זכאות, משמע 3.9% רווח מהשכר השעתי שעוברים ישירות לכיס המעסיק מבלי לחלוק אותם עם העובד. יש להעלות שכר או לשקף בתלוש השכר כמה המעסיק חסך על גב האזרחים הותיקים והאזרחים בעלי מוגבלויות ונכים.

2. תשלום נסיעות מלא – שוויון לשכונות פריפריה החזר הוצאות נסיעה ישולם לפי תעריף "חופשי חודשי" מלא בשוק, ללא קשר להנחות סקטוריאליות (נכות, גיל שלישי, נוער). **הנחת התחבורה היא קניין אישי של העובד!**

3. מודל "חלוקת החיסכון" כפי שהמעסיק נהנה מהטבת הנסיעות של הנכה, כך העובד יהנה מהטבת התשלומים עבור דמי ביטוח של המעסיק. די לאפליה ולחוסר השיוויון! מעסיק שנהנה מהפחתה בביטוח לאומי בגין עובד, יחויב לשקף זאת בתלוש, ומנגנון החוק יבטיח שהעובד לא ייפגע בשכרו (ובנסיעותיו) בעקבות כך. ההגיון של ההטבה הזו הוא: לעודד תעסוקת אנשים עם מוגבלות.

המדינה אומרת למעסיק:

'תעסיק אנשים עם מוגבלות, ואנחנו נעזור לך בעלויות'

זה לא רישיון לנצל!

זה אמור לאפשר למעסיק לשלם שכר הוגן למרות המוגבלות.

לא לקחת את כל ההטבה לעצמו. זה מחפיר כי מדובר בהמון כסף שהולך למעסיק על חשבון אוכלוסיית הנכים. כמו שהמעסיק לוקח את ההטבה על נסיעות במסגרת רפורמת צדק תחבורתי זה מספיק לו ואת ההטבה שהוא מקבל בהנחה על תשלומי דמי ביטוח לאומי/בריאות הוא שומר לעצמו ולא חולק עם העובד.

על פניו החוקים לגבי תשלומי נסיעות ותשלומים מופחתים של המעסיק עבור הפרשי ביטוח בריאות אמורים להסדיר נושא תשלומי נסיעות ולעודד מעסיקים להעסיק אנשים בעלי נכות, אבל ברגע שחוק יוצר אפליה בין אוכלוסיות נוצר עיוות מהותי שבמקרה הזה אפילו כפליים ונגד אוכלוסיה ספציפית. עם זאת במדינה יש חוקים נגד אפליה כך שיש התנגשות בין חוקים.

תראו לנו איפה יש מעסיק שיודע ומספר לעובד שלו שהוא חוסך עליו לפחות חודשי 128 ש"ח על נסיעות ו–175 ש"ח בחודש על הטבת זכאות עידוד תעסוקה לבעלי מוגבלויות ל כל 100 שעות. = 228 ג?× בחודש, 2736 ג?× בשנה ! 8208 ג?× ב–3 שנים!

זו הבעיה חוסר שקיפות = שווה לניצול לא מודע.

הפתרון היבש: חובת גילוי בתלוש השכר.

מדובר באלפי שקלים בשנה שהמעסיק מרוויח על חשבון עובדים בעלי מוגבלויות ונכים.

בנוסף, אנחנו מבקשים שקיפות מלאה בתלוש השכר:

חיסכון המעסיק בנסיעות: Xש"ח.

חיסכון מעסיק בדמי ביטוח: Yש"ח

שקיפות מלאה מול מנהלים. לא לנצל . ידע הוא כוח.

שיעורי וסכומי דמי ביטוח לאומי