עובדות ועובדים סוציאליים נגד המהפכה המשפטית!

קבוצות רבות בחברה הישראלית כבר נרתמו למאבק נגד ריסוק מערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית: עורכי-דין, כלכלנים, רופאים, הייטקיסטים, לוחמים ועוד התייצבו על מנת להביע התנגדות לתוכניות הממשלה ולהזהיר מההשלכות.

בהיעדר חוקה לישראל, חוקי היסוד ופסיקות בית המשפט העליון הם האמצעים שמאפשרים לעובדות סוציאליות  להגן על זכויות האדם בישראל ועל רווחתן של הקבוצות המוחלשות בחברה בפרט. פסקת ההתגברות כפי שהיא מוצעת כיום, תאפשר מעתה והלאה לכל קואליצייה, ברוב של 61, להפר זכויות אדם ואזרח בסיסיות, ללא כל מעצור או מגבלה.

מתוך פסקת ההתגברות, לכנסת ניתנת האפשרות לקדם חוקים המנוגדים לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכן להתנגד לפרשנויות של בית המשפט לחוק זה. איזה פרשנויות קשורות לאוכלוסייה עליה אמורה להגן העבודה הסוציאלית? הנה כמה דוגמאות-

1. בג"צ הקיום בכבוד- התערבויות של בית המשפט נגד חקיקה הפוגעת בקבלת גמלאות הבטחת הכנסה, תוך התבססות על חוק יסוד" כבוד האדם וחירותו. אחד מפסקי הדין המשמעותיים ביותר בהקשר זה, הינו- פסק דין חסן. בעבר, חוק הבטחת הכנסה, שלל קיצבת הבטחת הכנסה באופן קטגורי ממי שהשתמש או שהחזיק בבעלותו רכב פרטי.  בפסק דין חסן שעסק בסוגייה, הוכרע כי סעיף החוק פוגע בבזכות לקיום האנושי המינימלי בכבוד, שהיא זכות יסוד חוקתית. בהתאם שונה סעיף החוק. במילים אחרות, השופטים הדגישו את חשיבותה של הזכות לקיום בסיסי בכבוד כתנאי למימוש יתר הזכויות. במילים אחרות 2, טוב שהם היו שם.
2. פס"ד שחר בוצר. שחר היה תלמיד תיכון על כסא גלגלים, שהוריו דרשו הנגשה ברחבי בית הספר לצרכיו שכן גם הוא זכאי לגשת לכל מקום בבית סיפרו. הגיוני לא? ברור שכן! רק שהבקשה של ההורים לא התקבלה. בעתירה לבית המשפט שופטי בג"צ הורו כי יש להתקין סידורים מתאימים בבית הספר מתוך מטרה לאפשר לו להיות חופשי כשאר התלמידים. אותו פסק דין היווה שינוי משמעותי עבור אנשים עם מוגבלויות או צרכים מיוחדים. בעקבות פסק הדין הוקמה בכנסת ועדת כץ, וועדה הציבורית לבדיקת חקיקה מקיפה בנושא זכויות אנשים עם מוגבלות. שמתוך דו"ח שלה אגב, התפתח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.
3. נראה שגם בבריאות הנפש עסקינן, כפי שעולה מפסק דין וילנצ'יק. פס"ד זה עוסק בכבוד האדם וחירותו בהקשר של אשפוז כפוי, ויותר נכון באופן בו חוק יסוד זה נפגע כחלק מתהליך האשפוז הכפוי. סעיף 8 בפסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מתייחס לכך שניתן לפגוע בחוק יסוד זה בתנאי שמטרתו תהיה ראויה. בהקשר לפסד דין וילנצ'יק, הושם דגש על הכללת זכויות האדם בתוך המודל הרפואי. כלומר, שמירה על זכויות תוך כדי שמירה על השגת המטרות הטיפוליות. פסק הדין היה למקור השפעה חשוב על התפישה של רופאים פסיכיאטרים שהבינו שיש בכוחם לשלול חירות, ועליהם להיות מודעים לכוח זה, מה שהכניס שיקולים אובייקטיביים יותר בהחלטות לאשפוז כפוי.

דוגמאות אלה ועוד אחרות, ממחישות את החשיבות ותפקידו של בג"צ בהגנה על האזרחים. הרפורמה המשפטית ופסקת ההתגברות שמה את כולנו, נשים, גברים, הורים, אוכלוסיות בסיכון, יהודים וערבים בסיכון לפגיעה בזכויות אדם בסיסיות. למה? כי היא לוקחת את הגב המשפטי שיש לנו האזרחים מבג"צ אל מול החלטות הכנסת, שיכולות במצב כזה כאמור להתקבל בלי לדפוק חשבון לאף אחד. 

בית המשפט הוא כוח עזר משמעותי עבור העובדות הסוציאליות בין היתר מתוך המחויבות שלנו לשמור על זכויות אדם, ולקדם אותן ואת השוויון החברתי. אז אם את.ה עובד.ת סוציאלי.ת או סטודנט.ית לעבודה סוציאלית, מוזמנת לחתום כאן ולתמוך בכניסה של איגוד העובדים הסוציאליים למחאה נגד הרפורמה המשפטית.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה