בצל הקורונה מפקירים את הסטודנטים

לכבוד משרד החניוך וכול אנשי החינוך בפרט,

הנדון: בחינות הנדסאים 2020

לפני כשנתיים אנו סטודנטים מפרויקט הנדסאים 2020 לקחנו על עצמנו החלטה לדחות את הגיוס שלנו בשנתיים וללכת ללמוד תואר להנדסאי אלקטרוניקה מטעם הצבא אנו שנתיים לומדים את החומר אלה שלא עברו את י"ג (שנה ראשונה) הודחו מפרויקט זה אלה שעברו נשארו להמשך הלמידה. מתחילת השנה אנו לומדים ללא הפסקה עוברים מבחנים ומתכוננים לסוף, לבחינות החיצוניות.

לפני כארבעה חודשים נחשף העולם למשבר גדול מאוד (נגיף הקורונה)

נגיף זה התפשט בעולם ובאיזה שלב הגיע אלינו לארץ ישראל בתחילה כולם התייחסו אליו כאל עוד נגיף אבל לאט לאט העולם הבין שזה לא עוד סתם נגיף .

לפני כשלושה חודשים פחות או יותר הממשלה הגיעה למצב והחלטה לבטל את הלימודים משום שההדבקה הגדולה ביותר היא בקרב צעירים.

אנחנו הנדסאי אלקטרוניקה עברנו את רוב הדרך וכבר קיבלנו את ציוני המגן לבחינה שעתידה להתרחש בעוד כשבוע, לפתע הכול נעצר ונשלחנו לבית בגלל משבר הקורונה, היום 30/4/2020 אנחנו סטודנטים ללמידה גבוהה כבר חודשיים וקצת בבית מודעים לכך שהבחינות החיצוניות עתידות להתקיים ואנו לא מוכנים כלל משרד החינוך ניסה להדביק את הפעם בעזרת ה ZOOM אך זה לא צלח מפאת חוסר הזמן, התשתיות ,האינטרנט ועוד מיליון סיבות.

לדוגמא בתור בן לאמא בעלת קריירה בענף החקלאות אני רואה שהחיים ממשיכים פגישות מתנהלות דרך הZOOM  ישנם ועדות כלכלה ועוד דברים.

הZOOM  הוא פיתוח מעולה אך לא בשבילנו הוא אולי עזר טיפה אך הפער המשיך לגדול.

ראשית, גם אם הZOOM היה עוזר ניתנו לנו כמות שיעורים מבדחת שלא עוזרת כלל.

שנית, אנו לומדים שיעורים של כ18 אנשים דרך המחשב/טלפון אבל כאשר מורה צריך ללמד 18 תלמידים אין בניהם קשר עין אז ישנם המון התפרצויות וכמעט בלתי אפשרי לנהל ככה שיעור שלא נדבר על זה שבמשפחה ממוצעת ישנים בין 2ל4 ילדים אשר צריכים גם ללמוד וכמות המחשבים בבית ממוצע לא מתאים לכך שכול מילד יוכל ללמוד מבלי שיצטרך להתחלק עם אחיו או אחותו.

בנוסף ישנם סטודנטים שעזרו במשק המשפחתי בית ועוד...

 ויש כאלה שההורים שלהם היו בקבוצות סיכון, חולי קורונה, בידוד.

אז שאלנו את המכללה מה הלאה והם אמרו שכנראה אנו נקבל ציון לפי בחניות המגן שלנו אך זה לא קרה ומשרד החינוך אישר את המועד החדש לבחינות החיצוניות החדשות.

שאמור להתקיים בעוד כשבועיים.

זה לא הגיוני שאנחנו סטודנטים ללמידה גבוהה אמורים לגשת למבחן חיצוני שיש בידנו כזה חור ענק שמרחיק אותנו מלקבל את התואר שלשמו ויתרנו על שנתיים משירות צבאי זאת אומרת ששאר החברים שלנו משתחררים רגע אחרי שאנו מתגייסים.

בנוסף, כול המצב במדינה בבית במשפחות מדאיג אנו לא בטוחים שמבחינה נפשית אנו יכולים לגשת למבחנים.

אז פנינו למשרד החינוך לאחר שהבנו שהמכללה לא עושה כלום בנדון ואז אמרו לנו שאנו חייבים לגשת למבחנים החיצוניים כי אם לא ניגש לא נקבל את הדיפלומה.

אנחנו אפשר לומר כבר הנדסאים לא מוכנים בכדי לגשת לבחינות החיצוניות ואנו דורשים שמשרד החינוך יעשה משהו בנידון כי אם לא כול השנתיים שלמדנו השקענו בשביל התואר הזה ירדו לטמיון

שלא נעלה לדיון את הסכומים שההורים שלנו שפכו עלינו בכדי שהעתיד של ילדיהם יהיה טוב שהם יוכלו להתפרנס בכבוד ומגיע לנו מכיוון שזו דרך לא פשוטה ועברנו אותה אנחנו סיימנו יותר מ90%

זאת ועוד רוב הסטודנטים מגיעים מכול קצוות הארץ ולרובם מעל שעתיים עד שלוש עשות נסיעה 

לדוגמא יש איתי חברים לכיתה אחד שמגיע משדרות ואחד מאילת ויש לו ביום ללא שיבושים 7שעות נסיעה בתחבורה ציבורית.

שכרגע היא עובדת בכמות מצומצמת של אנשים ושל יעדים.

כלומר הם צריכים לצאת מאוד מאוד מוקדם ולקחת את הסיכון להגיע לא מרוכזים ועייפים כלומר לעשות את המבחן לא מרוכז ובנוסף גם אסור לשהות במכללה אלה להגיע למבחן וללכת בסופו.  

לסיום, אני קורא למשרד החינוך להתעורר משום שאם המצב ימשיך אנחנו עלולים לאבד הכול

שנתיים שהלכו לפח.

בזאת אני קורא לכול חבריי ההנדסאים לחתום על מכתב זה כדי שיבינו את חומרת המצב. ואת כמות הסטודנטים שנמצאים במצב שלי ...

אנו מקווים לא תגרמו לנו להישאר "ערומים" ואז נאלץ פשוט לא הגיע לבחינות החיצוניות ואנו הסטודנטים אשר חותמים מתחייבים לעמוד על החלטה זו.

                                                                                                        בתודה,

                                                                                              עומר דעדוש סטודנט 

                                                                                              כ"ג יורדי הסירה עכו