שינוי המצב במערכת החינוך- הכוח בידיים שלנו

היי,

‏‎קוראים לי אביגיל טאיטו, אני תלמידת כיתה י״ב בתיכון בליך ברמת גן ורציתי לספר לכםמשהו.

במערכת החינוך של מדינת ישראל , ״לומדים״ מידי יום כ-2.4 מליון תלמידים.

‏‎2.4 מליון אזרחים שהשכלתם תלויה בהחלטות פוליטיות. נשמע לכם בסדר?

‏‎עד עכשיו ישבנו בשקט; כשההקלות שהבטיחו לנו לא מומשו, כשמערכת החינוך החרדיתהמשיכה לפעול בזמן שאנחנו ישבנו בבתים ולמדנו בזום, כשהמיקודים לא היו ברוריםוהשתנו כל יום, כשהחומר עליו אנו ניגשים לבגרות משתנה שוב ושוב וכלום לא ברור...

‏‎אבל עכשיו, הגענו לגבול היכולת שלנו להכיל את הסיטואציה. אנחנו נמצאים בשנתהלימודים האחרונה. עוד מספר חודשים ניגש לבגרויות הקיץ אחרי שסיימנו את בגרויותהחורף עם הלשון בחוץ, כשהכל תזזיתי ובלתי צפוי ואנחנו באמת לא מבינים איך אפשרלהמשיך ולהתנהל בתקופה הזאת? ואם המנהיגים שלנו לא מצליחים, איך מצפים שאנחנונצליח?

‏‎על פי נתונים שפורסמו בחדשות, מדינת ישראל נמצאת במקום האחרון בעולם במספר ימילימוד בזמן הקורונה, וההקלות ״המוענקות״ לנו לא באמת באות לידי ביטוי.

‏‎כולנו רוצים למצות את הפוטנציאל שלנו ופשוט... ללמוד בשנת הלימודים האחרונה, אבלמשרד החינוך שהיה אמור להבין את הסיטואציה ולהיערך אליה שכח אותנו מאחור.

‏‎מועצת השכבה שלנו פנתה לשר החינוך על מנת לקבל תשובות, והפלא ופלא- לא קיבלה אףתגובה... כי כמו שהבנו כבר - למי אכפת? לאף אחד. בטוח לא למי שאחראי לכך.

‏‎ומי מפסיד מכל העניין? רק אנחנו התלמידים שנעלמו להם שתי שנות לימוד משמעותיות.

‏‎עד היום לא ראינו מנהיג אחד שקם ודאג לתלמידים כפי שהם נדרשים לעשות. לא שרהחינוך, לא ראש הממשלה, לא החליפי, לא משרד החינוך... כלום ואף אחד!

‏‎מלבד התחום החינוכי , ישנו גם התחום החברתי;

‏‎זו שנת הלימודים האחרונה של שכבת י״ב ובשנתיים האחרונות בקושי היו מפגשיםחברתיים, אבל שכבת י״ב היא לא היחידה שסובלת מחוסר ההחלטיות של המנהיגים שלנו, שכבות ה׳-י׳ לא נכחו כמעט בבית הספר השנה וכיתות א׳ שרק נכנסו למערכת החינוך לאהספיקו אפילו להתאקלם.

‏‎הממשלה והפקידות הבכירה מתייחסים רק לנושא הלימודי ושכחו שבזמן שהם חיו אתחייהם כרגיל, מספר הנערים שדיווחו על דיכאון וחרדה זינק פי 3 בהשוואה לשנת 2019. ישמישהו שמנסה לטפל בזה או לעזור בדרך כלשהיא?

‏‎מערכת החינוך לא הייתה ערוכה ללמידה מרחוק ובמקום לנצל את חופשת הקיץ כדי לגבשתוכנית ישימה, הם היו עסוקים בלקדם את האינטרסים האישיים שלהם, את הפוליטיקהבגרוש שלהם...

‏‎הם יודעים לדקלם מסרים יפים, על איך שידאגו לנו, איך שיעשו כל מה שביכולתם כדי לעזורלנו, שהם פה בשבילנו והם מבינים אותנו, אבל בפועל המציאות טופחת על פניהם שלהעסקנים הקטנים.

‏‎מתחילת השנה לא שמענו התבטאות אחת של מועצת התלמידים הארצית הקוראת לשנותאת המצב הקיים ולעזור לנו. למורים יש גופים שמייצגים אותם ונלחמים על זכויותיהםבחירוף נפש ואנחנו נשכחנו מאחור בתקופה הכי קריטית שלנו כתלמידים.

‏‎הברקה מנותקת נוספת היתה כששר החינוך יואב גלנט נתן לעצמו ציון 90 על ההתנהלותשלו כשר החינוך... והתנצל לאחר מכן :(

‏‎אנחנו נותנים לך ציון נכשל! לא עשית כלום, לא צעקת את הזעקה שלנו, לא חשת בקושישלנו... ושכחת אותנו מאחור!

ולכל אלו שהשאירו אותנו מאחור, לא תכננו, חשבו או יזמו- כולכם נכשלתם.

רוצים לשנות את המצב מרגישים ששכחו אותכם מאחור?

הכוח בידיים שלנו, תחתמו ואולי סוף סוף מישהו בממשלה יבין את הקושי שלנו!