כתב הגנה על החופש האקדמאי

בשנת 2015 מאה תשעים ושלוש המדינות החברות באו"ם חתמו על "אג'נדה 2030", שסימנה לה כמטרה השגת 17 יעדים המכונים Sustainable Development Goals, או בקיצור SDGs. עוד לפני חתימה זו הוציאה המועצה הבינלאומית למדע (International Council for Science) הסתייגות בנוגע למטרות אלו. רק 29% מהן נמצאו כמוגדרות באופן נהיר ומושתתות על ידע מדעי. חלקן סותרות אחרות. משמעות הדבר היא שקיים מרחב פרשנות גדול למטרות אלו.

אונסק"ו הוא גוף השייך לאו"ם האמון על תרבות, חינוך ומדע. השנה (2022) אונסק"ו השיק ועדה אשר המליצה להציב בכל מוסד להשכלה גבוהה בעולם נאמן בעל אחריות או ועדה, אשר יוודאו כי המוסד האקדמי מכוון את המחקרים שלו בהתאם לאותם יעדים. נטען במפורש כי גוף זה ימנע קיום מחקרים שהוא תופס כסותרים מטרות אלו:

"To anchor and monitor sustainability activities in higher education institutions governance structures, higher education institutions should consider establishing the post of Chief Sustainability or SDG Officer and/or a sustainability committee at the top level… higher education institutions must refuse to engage in research that supports non-sustainable practices"

לדעתנו, המלצות אלו חוצות קו אדום בנוגע לנורמות הבסיסיות ביותר של חופש אקדמאי. המחקר האקדמי אמור לדבוק באמת ולא לשרת אף מטרה מסוימת, נעלה ככל שתהיה. פיקוח חיצוני וסמכויות צנזוריאליות על מחקר הינן הפרה של החופש האקדמי ובעלות פוטנציאל לפגיעה במחקר האקדמי כולו. מנגנוני פיקוח כאלה עשויים בקלות להפוך לכלים פוליטיים לשם השתקה של חוקרים ודעות בלתי רצויים. הסכנה אף חמורה שבעתיים, שכן על פי ההצעה, אין כל מנגנון פיקוח על הנאמנים והוועדות.

רק שיח מדעי ומחקר מבוקר צפויים להכריע בוויכוח על הנאותות של תכנית מחקר מבחינת "קיימות" או כל בחינה אחרת. הניסיון ההיסטורי מלמד אותנו כי לעתים רעיונות הנמצאים אבסורדיים ודחויים, הם אלו שבסופו של דבר נמצאו כנכונים. מאידך, כיווני מחקר ואסכולות שהיו דומיננטיים ומבטיחים נמצאו שגויים ואף הרסניים.

מושג הקיימות וערכים הנלווים אליו זקוקים להבהרה מושגית ולפיתוח מחקרי על מנת שלא יתנו כוח פוליטי שרירותי לגופים הטוענים לסמכויות פיקוח וצנזורה.

לאור זאת, אנו הח"מ מצהירים:

כולנו שותפים לשאיפה לקיימות ולכבוד כלפי הטבע שתמך בקיום האנושי מאז ועד היום. ראוי לעודד יוזמות מחקריות הצפויות לקדם קיימות ושמירת הסביבה והאקלים. אולם, מנגנוני פיקוח וצנזורה מהווים פגיעה קשה בקיימות היצירה האנושית והרוח האנושית החופשית, ועל כן לא ניתן את ידינו לכך.