מחסור תחבורה ציבורית בית אריה עופרים

אין תמונה

מספר חתימות

188
 
1,000  

חלקים גדולים באוכלוסיה מגלים כי הזדמנויות התעסוקה והפרנסה הנתונות להם מצטמצמות, הם מתקשים להתקיים בכבוד ונדונים לבידוד חברתי. 

מצב זה הוא תוצאה של מציאות שבה שימושי הקרקע מפוזרים, שירותי התחבורה הציבורית מוגבלים, ועלותה של הניידות באמצעות התחבורה הפרטית עולה. 

בעשורים האחרונים עלו לסדר היום בעולם ובארץ נושאים שונים המשפיעים על התנועה והניידות הקרקעית, ובהם הסוגיה הסביבתית שהשפעתה נטמעה בחוקים, תקנות והוראות מנהל ציבורי. סוגיה שלא זכתה לתשומת לב מספקת היא מגבלות הניידות של חלקים גדולים באוכלוסיה בסביבה שבה רב התנועה מבוצעת באמצעות כלי רכב פרטיים, וההשפעה החברתית-כלכלית של מגבלות התנועה על קבוצות אוכלוסיה שלא זכו לאמצעי התנועה הרווחים.

קשיי ניידות ונגישות הפוגעים באזרחים רבים יוצרים בעיות מורכבות ורבות ממדים, שממדיהן השונים מקיימים יחסי גומלין פנימיים ומערכות של משובים חוזרים. 

חוסר בתחבורה ציבורית הנו גורם עיקרי להפחתת ההזדמנויות הנתונות לאנשים חסרי מכוניות בנגישות לשירותים וצרכים חיוניים. 

חוסר בתחבורה ציבורית דן את חסרי אמצעי תחבורה פרטיים לבידוד חברתי ולקשיי קיום. 

חוסר בתחבורה ציבורית דן את חסרי התחבורה פרטיים לפגיעה בהזדמנויות סבירות לתעסוקה 

חוסר בתחבורה ציבורית דן את חסרי התחבורה פרטיים לפגיעה בהזדמנויות סבירות לחינוך 

חוסר בתחבורה ציבורית דן את חסרי התחבורה פרטיים לפגיעה בהזדמנויות סבירות לשירותי בריאות 

חוסר בתחבורה ציבורית דן את חסרי התחבורה פרטיים לפגיעה בהזדמנויות סבירות לשירותים חברתיים 

שימושי קרקע מבוזרים מעודדים נסיעות מוגברות, כך ששיתוף בתעסוקה, חינוך, מסחר ופעילויות נוספות הופך לבלתי אפשרי ללא רכב פרטי, בפרט באזורים המרוחקים ממרכזים עירוניים. תוצאה שקהילה שלמה מקופחת בכך שאין בהן אמצעי נוחות בסיסיים סבירים, כמו חנויות קמעונאיות או מרכזים רפואיים – השירותים הקיימים ברמה נמוכה, ומגוון סחורות דל יחסית ונמכר ביוקר. 

תושבי קהילתנו נדרשים לנסיעות ארוכות כדי לגשת לחנויות קמעונאיות המוכרות סחורה מגוונת וזולה, לבתי חולים המספקים שירותי בריאות ברמה המקובלת במדינה, או למוסדות תרבות. 

רכישה ואחזקה של רכב פרטי אינה שווה לכל נפש, ומשקי בית בעלי רמות הכנסה נמוכות אינם יכולים לשאת בנטל הכלכלי הכרוך בכך

קבוצות אוכלוסיה חלשות (נכים, קשישים וכדומה) שאפילו זכו לתוכניות רווחה ותמיכה ממשלתיות, לכודים בבתיהם ומנותקים מכל רשת חברתית, מקומות תעסוקה, בתי חולים או מוסדות דת 

מחוסרי תחברוה פרטית סובלים מבידוד חברתי, אבטלה, הכנסות נמוכות שמובילות לעוני, הישגים חינוכיים נמוכים, שיעורי פשיעה גבוהים, בריאות לקויה, משברים משפחתיים ותפוקה נמוכה. ברור כי תחבורה דלה לא הגורם הבלעדי לעוני ולבידוד חברתי, אך היא מהווה גורם משמעותי בהשפעתו על שיתוף מופחת של קבוצות וקהילות מבודדות בחיי הרוב.

אמצעי תחבורה, ניידות ונגישות ראויים אינם עניין טכני או עניין של נוחות, אלא מנועים לשינויים חברתיים וכלכליים. מקומם של שירותים חיוניים כמו מקומות תעסוקה, בתי ספר, בתי חולים מרכזי קניות ובידור מבוסס על ההנחה שלרוב האנשים יכולת לגשת למקומות אלה באמצעות תחבורה פרטית, וכשגישה זו אינה קיימת שימושי קרקע שיתופיים אלה מתרחקים מקהילותינו ואנו מתרחקים מחיי הציבור ומשוויון הזדמנויות. 

סעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובעת: “אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם” הפגיעה בה מדובר היא פגיעה בזכות חוקתית של קיום אנושי מינימאלי בכבוד כלומר, שללא אמצעי ניידות ראוי קשה לנהל חיים תקינים, ובכלל זה לחפש ולזכות במקומות עבודה, להתייצב בלשכות התעסוקה, להגיע לטיפולים רפואיים או להשתלב בחיים חברתיים. 

 אנו דורשים כי תוגבר תחבורה הציבורית בבית אריה עופרים לאלתר

הוסיפו את חתימתכם

שולח חתימה, אנא המתינו

ציר הזמן של העצומה

19/06/2012
העצומה השיגה 100 חתימות!
13/06/2012
העצומה נפתחה