תשתיות כבישים בירושלים

לתאונות הדרכים ישנם גורמים רבים, אותם נהוג לסווג לשני סוגים שונים, הגורם האנושי והגורם הסביבתי. לצד הגורם האנושי, שעשוי להיות נהיגה בשכרות, חוסר תשומת לב, נהיגה במהירות מופרזת, עייפות וכדומה, תאונות מראות כי קיים משקל בלתי מבוטל לגורם הסביבתי. 

חיזוק לעמדה זו ביחס למשקל תשתית הכבישים כגורם לתאונות אפשר למצוא בדו\\"ח של ועדת החקירה הפרלמנטרית בעניין תאונות הדרכים, שהוגש לנשיא משה קצב לפני מספר שנים. מצוין כי ישראל סובלת מפיגור משמעותי בתחום התשתית - התורם לגידול במספר תאונות הדרכים בכבישים הבין-עירוניים. בדו\\"ח נכתב, כי בישראל נסללים כבישים שאינם עומדים בתקן האירופי, וכוללים ליקויי בטיחות רבים. התוצאה, לפי המסמך, היא גידול בנקודות התורפה שעלולות לגרום לתאונות, וגידול במספר הכבישים המסוכנים , המהווים מפגע תעבורתי ומסכנים את הזכות לחיים ובטחון ועומדים בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו 1992 (תיקון 1994).

מערכת הכבישים המסועפת מתוחזקת על ידי \\"החברה הלאומית לדרכים-מע\\"צ\\". בשל העובדה כי עד לפני מספר שנים, נושא הכבישים לא היה קיים בסדר העדיפויות הלאומי, כבישים רבים הוזנחו ולא תוחזקו, מה שגרם להם להיות חלקים בעת מזג אוויר גשום , ללא שטחי הפרדה מבטון, בעלי תמרורים ורמזורים לא מתאימים וחסרי תאורה.

בהמשך לנאמר, נתונים מכל העולם, כולל כאלה שנאספו בישראל, קובעים באופן ברור ומוחלט: בנתיבי תחבורה בין-עירוניים שבהם מותקנת תאורה – שיעור התאונות נמוך יותר לעומת נתיבים דומים שאינם מוארים והצבתה עשויה להפחית בצורה ניכרת את מספר תאונות הדרכים המתרחשות במרביתן בשעות החשיכה.

על פי דו\\"ח שנערך לפני כ-3 שנים ע\\"י עמותת \\"אור ירוק\\" בישראל מצויים קטעי כביש מסוכנים באורך כולל של 337 ק\\"מ. 71 כבישים בישראל הינם כבישים אדומים. כמו כן בישראל 125 צמתים מסוכנים- זהו מספר גבוה של צמתים, הן ביחס לאלו המופיעים בהמלצות וועדת שיינין, שעמדה בראשותו  של יעקב שיינן שמונה  מטעם הממשלה לבחינת הקטל בדרכים ב-2006, והן ביחס למספר הצמתים שטופלו על ידי מע\\"צ בשנתיים האחרונות. זאת  ממליצה לרשויות לאמץ שיטה מדעית לסימון כבישים וצמתים אדומים. למפת הכבישים והצמתים המסוכנים חשיבות רבה: היא מתריעה בפני משתמשי הדרך היכן עליהם לנהוג במשנה זהירות, ומצביעה על נקודות התורפה הדורשות ריכוז מאמצים מצד רשויות המדינה, בשיפור התשתיות בהן ובהגברת האכיפה. 

הדו\\"ח מכיל מיפוי של כבישי ישראל לפי אזורים צפון, מרכז ודרום. המפות מחולקות לקטעי כביש באורך 100 מטר עד קילומטר, שזוהו כמוקדי תאונות חמים. תכנית הפעולה הנדרשת בעקבות ממצאי הדו\\"ח מחייבת טיפול מערכתי. בראש ובראשונה, יש לפעול לשיפור מצבם הבטיחותי ואחזקתם של הכבישים והצמתים המסוכנים. כמו כן, יש להגביר את פעילות האכיפה במקומות הרלוונטיים ולהעלות את רמת המודעות של משתמשי הדרך לקטעים המסוכנים באמצעות הסברה, שילוט וכדומה.

יכולתה של מע\\"צ מוכחת ברצונה להשקיע כמיליארד ורבע שקל בשדרוג תוואי של 27 ק\\"מ בכביש מספר 2, הפרויקט כלל הרחבת ושדרוג כבישים, ביצוע שיפורים גיאומטריים, הסדרת מחלפים (מחלפים ינאי, אולגה, קיסריה) ושדרוג הגשרים. בעקבות המלצת החברה הלאומית לדרכים פנה מנכ\\"ל משרד התחבורה, מר גדעון סיטרמן בבקשה להכריז על פרויקט כביש מס\\\' 2 ממחלף חבצלת ועד מחלף זיכרון יעקב – כפרויקט תשתית לאומית. בקשתו של סיטרמן הועברה לראש הממשלה, מר אהוד אולמרט, לשר האוצר, מר אברהם הירשזון ולשר הפנים מר רוני בר-און  וזאת מכיוון שמצבו הפיזי והבטיחותי של כביש מס\\\' 2 ונפח התנועה בו, אינם אפשרו מהירות ונוחות נסיעה ההולמת כביש מהיר.

\\"החברה הלאומית לדרכים\\", שהוקמה בשנת 2003, היא הגוף האחראי בישראל לתחזוקת הכבישים הבינעירוניים בישראל, לפיתוח תשתיות חדשות, צמתים וגשרים. התקציב השנתי שלה עומד על כ-4 מיליארדי שקלים והיא מעסיקה מאות עובדים וקבלני משנה לצורך ביצוע העבודות השונות. תוכנית העבודה של מע\\"צ מושפעת באופן ישיר מהקיצוצים בתקציבים - אופי הטיפול, כתוצאה  מהקיצוץ, הנו טיפול ריאקטיבי ומצומצם: הוא מתמקד רק במוקדים בהם כבר התרחשו תאונות דרכים, ובנוסף - לא כל המוקדים מטופלים באופן יסודי.

מטרת עצומה זו להעלות את המודעות בקרב נהגי ישראל  ולהגדיל את הפיקוח, השילוט והתחזוקה השוטפת של כבישי ישראל, שאלה יעשו ע\\"י  משרד התחבורה וגופי התחבורה השונים, בהם נוסעים מאות אלפי בני אדם בכל יום. מספר ההרוגים הגבוה ביותר במדינת ישראל נובע מתאונות דרכים כשהגורמים להן ברובם הם מצב תשתיות הכבישים. עלינו לפעול למען בטחוננו ולהביא לשינוי שיקדם את מערך התשתיות בישראל ע\\"י הפעלת לחץ להקצאת תקציבים גדולים יותר שיקדמו את מצב התשתיות לטוב הרבה יותר!

התקציבים שמקבלת מע\\"צ לביצוע עבודותיה מתמעט מידי שנה ויבכולתינו לשנות את התמונה, ולהביא ללחץ שיגרום להקצאת תקצוב ממתאים והולם ביחס למידת התשתיות.

כדי לקבל תקציבים לסלילת כבישים על מע\\"צ להראות הצדקה כלכלית - דבר שאינו מתבטא כאשר מדובר בפרויקטים בטיחותיים, וכי מסיבה זו מע\\"צ נתקלת לא פעם בבעיות תקציב בכל הקשור לאחזקה ושדרוג של כבישים. נושא זה קיבל יתר דגש בשנים האחרונות, עקב מצוקה תקציבית מע\\"צ הפסיקה והאטה מאוד את תחזוקת הכבישים. במשרד האוצר טוענים, מנגד, כי למע\\"צ ניתן תקציב שנתי קבוע וכי בסופו של דבר היא זו שקובעת את סדרי העדיפויות. כמו כן מע\\"צ יכולה לוותר על סלילת כביש חדש ולתעל את הכסף לפרויקטים בטיחותיים, וע\\"י כך להעבירו לטיפול בתשתיות הקיימות!

את המהלך הזה נוכל לקדם יחד - נוכל להביא יחד לשינוי סדרי העדיפויות בכל הנוגע לסלילת כבישים חדשים ולהביא לתקצוב מוגבר לצורך תחזוק ושיפור התשתיות הקיימות.