מכתב לפרופ' גדי רבינוביץ'

אני תלמידה במחלקה לתעו"נ בשנה ב' תבנית ב'.

בסמסטר הנוכחי ישנה תחושה שלי ושל חבריי למחלקה, שהעומס עלינו הינו קיצוני.

אני בטוחה שאתה מכיר את תכנית הלימודים היטב ומודע למטלות הניתנות בכל קורס. אף על פי כן, אינני משוכנעת כי הינך מודע לכך שאופן חלוקת המטלות במהלך הסמסטר אינו אחיד, דבר היוצר "פיקים" של עומס. כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו בתקופה מאוד קצרה, כמות המטלות היא אדירה ועמידה בהן היא כמעט בלתי אפשרית.

אני וחבריי למחלקה מרגישים שריבוי המטלות, העבודות, הבחנים ושיעורי הבית רק גורע מהתהליך הלמידה ומפחית מהיעילות שלו.

הדבר גורם יותר נזק מתועלת, ובכדי להשלים את כל המטלות אנו נאלצים להיעדר מחלק מההרצאות או מהתרגולים, או לא לבצע את המטלות כראוי.

האלטרנטיבה אגב, היא לא יותר טובה כי היא כוללת ויתור על שעות שינה, ארוחות, מקלחות וכל דבר הקשור לניהול חיים תקינים.

חשוב לי שכראש המחלקה תהיה מודע לרגשותיהם של הסטודנטים הלומדים אצלך במחלקה,

את דרך הטיפול בבעיה אשאיר לך כי זהו לא תפקידי. 

אם יהיה רצון מצדך, אשמח לפרט בפרטי פרטים הן בכתב והן בפגישה אישית מהן בדיוק הבעיות כדי למנוע היווצרות של מצב שכזה בעתיד הן למחזור שלנו, והן לאלו שיבואו אחרינו. מטרת עצומה זו הינה לאסוף סטודנטים נוספים התומכים בדעתי כדי שתבין שזוהי הרגשת הרוב ולא תחושה אינדיבידואלית שלי.

 

המקצוע שאנחנו לומדים מושתת בין היתר על הרצון לשפר תהליכים ולעבוד כצוות. לכן אני פונה אליך כראש המחלקה, כי אני מרגישה שעליך לשמוע את קולות הסטודנטים ולשתף איתם פעולה על מנת לשפר את איכות הלמידה ואת האווירה במחלקה.

אני יכולה לערוב, כי אם תדגום מספר סטודנטים באקראי, מכל מחזור ומכל תבנית, הדעות יעמדו בפה אחד עם שלי.

להתייחסותך, טיפולך ולהבנתך,

סטודנטית לתעו"נ.