התצפיתניות בצה"ל משרתות בתת תנאים,משמרות כפולות בלי מנוחה,במשך שש שעות רצופות אינן יכולות להסיר את מבטם מממסכי התצפית,אין להן אספקת מזון סדירה,התצפיתניות אינן מקבלות טיפול רפואי כראוי אם בכלל.לא ניתן לצה"ל להפקיר את התצפיתניות!הגיע הזמן שבצה"ל ישנו את התנהלותם לגבי התצפיתניות ולא יחפשו להאשים אותן בשבירת שמירה!

מחאת התצפיתניות: "התפקיד הפך לסיוט"

נציב קבילות החיילים הגדיר את התנאים "פגיעה בכבוד האדם", והסטת מבט מהמסך עולה בריתוק. התצפיתניות בחמ"לים מבקשות לעזוב

בעיה בה נתקל הנציב היתה תלונות חוזרות ונשנות לגבי תנאי שירות של תצפיתניות בצה"ל שטענו על מחסור בשעות שינה, שגרת תורניות שוחקת וקשה, אי מימוש חופשות, עיכובים בקבלת טיפול רפואי ואי מימוש המלצות רפואיות לימי מנוחה באמתלה של צורך מבצעי והכל כפועל יוצא של מחסור בכוח אדם במקצוען הצבאי. הנציב העביר את הנושא לטיפולו של סגן הרמטכ"ל. בתגובה, אמר נציב הקבילות כי "חומרת התלונות כל כך קשה עד שקשה להאמין שהן משקפות את המציאות". לבד ממחסור חמור בשעות שינה הוא סיפר כי לעיתים התצפיתניות לא מקבלות אספקת מזון והן נדרשות לרכוש אוכל על חשבונן. נוסף על כך, בגלל עומס ועודף במשמרות התפתחו אצלן בעיות רפואיות. "מסתבר שאין להן זמן ללכת לשירותים ולכן התפתחה אצל חיילות רבות בעיה בשלפוחית השתן". עוד אמר כי גילה שהתצפיתניות ישנות על הרצפה במבנים עם חלונות שבורים, הן אוכלות בידיים ואין להן סכו"ם, נייר טואלט וחומרי ניקוי. הוא סיפר כי אותן חיילות ממליצות בפורומים באינטרנט לבנות שעומדות לפני גיוס שלא ייעזו להתגייס לאותן יחידות.מוצרף מכתב שכתבה חיילת מגדוד בחיל האיסוף הקרבי:שלום !אני סמלת של מחלקה מרחבית בחיל האיסוף הקרבי. תחת אחריותי 2 צוותי תצפית במוצבים על גבול לבנון. את דרכי כתצפיתנית התחלתי בנובמבר 2009, ובתפקיד פיקודי אני נמצאת מחודש יולי 2010.כבוגרת שנת שירות, עוד בטרם הגיוס לצבא, חשוב היה לי להעביר את השירות שלי בדרך משמעותית ונחוצה אשר תתרום למדינה. ולכן המוטיבציה לשירות בתפקיד התצפיתנית מתוך הבנת החשיבות, הייתה ונשארה גבוהה.תפקיד התצפיתנית הינו תפקיד משמעותי מאין כמוהו נוכח העובדה שבתפקידה מאבטחת התצפיתנית 24/7 את גבולות המדינה, ואת הכוחות החשופים בשטח לאויב. התפקיד דורש מהחיילת התמדה, כוח סבל, למידה מתמדת, עירנות, משמעת, אך החשוב מכל- מוטיבציה ורצון. כל זה טוב ויפה, אם במצבנו הנוכחי- כל חיילת הייתה מגיעה לתפקיד עם רצון, ומבצעת אותו עם אותה תחושת שליחות אותה נדיר למצוא בחמ"לים כיום. משמרות של תצפיתנית:ארוכות ומייגעות (מפורט יותר בהרחבה במכתב, צונזר.) אוכל:על אף השיפור הניכר בהתיחסות לתצפיתניות בפן הזה, עדיין נותרה בעיה. נניח ואת תצפיתנית שעושה משמרת לילה- 12 שעות ברציפות מ22:00 ועד 10:00, ארוחה חמה נורמאלית לא תיהיה לך. זאת מפני ששעות הארוחות בצה"ל הן 12:00 ו18:00. הדבר היחיד הנותר לתצפיתנית לאכול בשעות אלו הוא פריסה (לחם, גבינה לבנה, ירקות). זאת מפני שהבסיס לא מספק אספקה מתאימה לתצורת משמרות שכזו, והתפקיד לא מאפשר יותר מידי זמן חופשי להתעסקות בבישול (תוך כדי שעות המשמרת, או בזמן המועט שנשאר כזמן חופשי). תופעה זו נפוצה בד"כ אצל מפקדות בחמ"לים, שמשמרותיהן הן בוקר או לילה. מה שקורה ברוב המקרים הוא שהבנות מביאות מזון קשה מהבית (שימורים, קרקרים ואפילו אורז או פסטה) אשר נקנו מכספן !!! ולא אוכלות באופן מסודר כמו כל חייל בצה"ל.רפואה:עקב מיעוט בכוח אדם, והעובדה שרופא יש פעם בשבוע בלבד, למספר שעות מוגבל, לא תמיד מתאפשר לחיילות לצאת ולראות רופא. תופעת גרירת בעיות רפואיות הינה תופעה שכיחה בקרב תצפיתניות, בעיקר במוצבים המרוחקים מהפלוגה, להם קשה יותר לוגיסטית ליסוע באמצע שגרת המשמרות לבסיס אחר על מנת לקבל טיפול רפואי. נאמר לדוגמה שחיילת לא מרגישה טוב, ביום מסויים בו אין רופא- אין הרבה מה לעשות איתה, שכן בגלל העובדה שהמוצב קטן, אין בו מרפאה ומענה רפואי יחיד הוא פינוי/הקפצת התאג"ד מה שבד"כ לא קורה אלא במצב קיצוני וחריג. דוגמה נוספת- חיילת חולה לקראת סוף שבוע, תוקפץ חיילת אחרת מהבית- זאת כדי לתפוס את התקן החסר על העמדה. מה שאומר שאותה חיילת שהוקפצה עלולה לסגור 3 שבתות ברציפות אלא אם יתאפשר שתחליף את סבב היציאות שלה. (שבת כן שבת לא- יציאות תצפיתנית זוכרים?).בעיות שכיחות בקרב התצפיתניות- בעיות ראיה: שעות ישיבה מרובות מול מסך, מדרדרות את מצב הראיה של התצפיתנית. ובעיות אורתופדיות- כאבי גב, כאבי ברכיים ומפרקים- זאת עקב ישיבה מרובה.ימי חופש ורגילות:נתייחס לרגע באופן פרטני למפקדת בדרגת סמל: מהמתואר ניתן להסיק שתחום אחריותה של המפקדת בעמדה הוא רחב ומתיש זאת תוך כדי העובדה שבתנאי השירות שלה היא יורדת (כחיילת עשתה יציאות 9/5 וכמפקדת הועברה ליציאות 10/4). שעות השינה של המפקדת הן בין 5-6 שעות לעיתים אף פחות- זאת כתוצאה ממיעוט התקנים ומנגד ריבוי העבודה. תצפיתנית הבוחרת לתת יותר תוך ירידה בתנאים עושה זאת מאותה תחושת שליחות ומחוייבות לתפקיד- ללא כל תמורה !כל זה עוד היה נסבל אילו היו מגיעות לנו הזכויות המגיעות לכל חייל/ת בצה"ל. ימי חופש? רגילות? את תצפיתנית תוציאי מהלקסיקון ! אירועים משפחתיים? אין תקן לשחרר אותך. אפילו ג' לא נעים לך לקבל כי את יודעת שזה על חשבון ימי הבית של חברתך.אם לשניה אחת נתעלם מהעובדה שרוב הבנות במדינת ישראל המשרתות בבסיס סגור יוצאות "חמשו"שים", או שבוע- שבוע (נשים לרגע בצד לוחמות שתנאיהן הן כשל לוחמים- רגילות יש, ימי חופש יש), בחישוב מהיר זה יוצא ימים בבית לתצפיתנית בחודש: 8/10, ימים בבית לכל חיילת אחרת: 12/14. זאת כששאר החיילות מקבלות רגילות וימי חופש כדין. ולנו? התירוץ הוא- יציאות תצפיתנית בסיסיות הן 11/3 כאשר כל יום נוסף שאנחנו מקבלות (לדוגמה 10/4) הוא יום עליו אנחנו חותמות ממכסת ימי החופש שלנו.מתוך תנאי שירות, אגף כוח אדם- צה"ל:רגילה 1. חייל זכאי לחופשה שנתית (להלן גם בפרק זה: "חופשה"), כמפורט בפרק זה, כדי לאפשר לו הפסקה מתפקידי השגרה לצורך מנוחה 2. הזכות לחופשה נגזרת מרמת הפעילות של היחידה שבה מוצב החייל בעת יציאתו לחופשה, כמפורט להלן: o חייל המשרת ביחידה בעלת רמת פעילות א ומעלה יהיה זכאי ל- 20 ימי חופשה בשנה אז איפה עוד 8 ימים בשנה? ואל תגידו שהם החפש"ש שלנו. החפש"ש מגיע לנו ללא כל קשר.חופשת שחרור 1. שלושה חודשים, לפחות, לפני תום שירותו, יוודא המפקד שהחייל ינצל לפני שחרורו את יתרת ימי החופשה השנתית הרגילה והצבורה המגיעים לו. אם לא, ידאג המפקד שעד שיחררו של החייל, ינצל את יתרת הימים העומדים לזכותו. 2. חופשת השחרור נועדה לאפשר לחייל תקופת התארגנות נאותה לקראת שחרורו מצה"ל. ימי חופשת השחרור יהיו על חשבון יתרת החופשה השנתית של החייל ובימי חופשה נוספים כמפורט להלן: 3. חייל כאמור ברמ"פ ב' ומטה, יהיה זכאי לנצל חופשה רגילה על חשבון ימי החופשה השנתית, כחופשת שחרור בסמוך למועד שחרורו 4. חייל ששירת ברמת פעילות א ומעלה/ חייל הזכאי לתעודת לוחם יהיה זכאי ל- שבעה ימי חופשה נוספים, שלא על חשבון ימי חופשה שנתית, (ובכללם ימי שישי שבת וחג) אותם יוכל לנצל כחופשת שחרור;ניתן להמשיך להציג על גבי עוד עשרות של עמודים את קשייה של התצפיתנית, אך מה הטעם? קולנו נשמע לא פעם אך אין כל התייחסות !תצפיתניות הן העיניים של המדינה ! וזו לא קלישאה. בלעדיהן צה"ל לא יכל להתנהל בבט"ש ובשעת אירוע. הן עושות את תפקידן במסירות תוך הבנת חשיבות התפקיד, והשלכותיו. יוצאות לפיקוד ולקצונה ומתבלטות כחיילות מצויינות ממושמעות ודבקות במשימה ! כל שיפור בתנאים הקטנים כאלו שהוצגו במכתב, והליכה לקרתאנו בתנאים שרוב אם לא כל, חיילי צה"ל מקבלים כחוק וכמובן מאליו, יגרום לתחושה שונה מזו של כפיות טובה, ניצול והזנחה מצד המערכת.דרישתנו היא הטבה בתנאים:1. חופשות ורגילות כמו כולם ! 2.ימי חופש- אפילו באופן מרוכז- מההבנה שזה פוגע בשגרת החמ"ל.3. ביקור רופא גם במוצבים המרוחקים על בסיס שבועי !4. העלאה במשכורת ואף באופן סמלי, כתגמול על עבודה שוחקת ומתישה זאת בזמן שתנאי השירות לא משתפרים עד השחרור (לרוב אין סבב ב', ואין הטבה בתנאי היציאות).התייחסות שונה מצד הממונים למעלה, תגמול נכון, תחזוק נכון של הקיים וצ'יפור להעלאת המצב המוראלי. עידוד יותר אינטנסיבי לגיוס לתפקיד, ושיווקו. העלאת התקנים בכל עמדה !!!! גיוס גדול יותר ונכון יותר של בנות עם רצון לשירות. השבחת החיל ותחזוק נכון של הקיים. ובכללי יותר ערכה לעשייה. שלא תבינו לא נכון, אין כאן דרישה לירידה ברמה המקצועית. אנחנו מצידנו נמשיך לעשות את העבודה, כי מי כמונו יודעת כמה היא חשובה נחוצה ומשמעותית, ולא ניפול מהמקצועיות וההתמדה- על אף כל ההשלכות, כי יש לנו אחריות כלפי התפקיד והמדינה !אך מי יודע עוד כמה זמן זה יחזיק בצורה הזו? הולכות ומתמעטות הבנות, הולכת ומתמעטת האמונה והסבלנות.כעת נותרו לנו 2 ברירות: הראשונה, תקראו ותזרקו לפח. תמשיכו להשתיק את קולנו. והשנייה היא שסוף סוף מישהו יפעל לטובתנו- טובת המדינה.בנימה אישית, כיום אני עומדת 5 חודשים לפני השחרור מצה"ל, ידוע לי שבזמני התנאים אינם הולכים להשתנות. כל שברצוני להביע במכתב זה, בא על מנת לסייע לדור העתיד, לבנות שיבואו אחרי. בתודה מראש, סמלת בגדוד בחיל האיסוף הקרבי.(פרטי החיילת שמורים במערכת)

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה