השבתת הלימודים בזום וחזרה ללימוד פרונטלי בקפסולות

 

המציאות החדשה שהסתגלנו אליה ממרץ שינתה את המערכות שלה כדי שתתאים לילדים ביסודי ובגנים אבל לנוער לא עשו מספיק.  

 

אנחנו כותבים לכם כתלמידי תיכון מרחבי הארץ בכיתות ט-יא שלא חשבו לשניה שאלה יהיו חיי הנערות שלהם. 

 

בעינינו זאת לא דרך לגדול  

 

 כל "הילדות" שלנו מורים העבירו לנו הרצאות על כמה שטלוויזיות מחשבים וטלפונים זה מזיק לנו, ובסופו של דבר הם מושיבים אותנו מול מחשב למשך 8 שעות כל יום, ונותנים עבודות שגם הם כמובן דרך מחשבים, אז הסיטואציה היא שממתי שאנחנו מתעוררים בבוקר לשיעורים המקוונים ב8:00 אחרי שלא הלכת לישון מוקדם, כי הלילה זאת ההזדמנות שלך לשמור על קשרים חברתיים, אנחנו על מחשבים עד שאנחנו מסיימים גם 8 שעות למיד, וגם את העבודות שלנו, לפחות עד השעה 18:00 אנחנו מול מסך. 

 

המציאות היום היא גם שאין אינטרקציה חברתית אז הנוער שזה גם ככה גיל בעייתי לשמור על שפיות ולא להיכנס לדיכאון וחרדות, שוקע בתוך דיכאון ותסכול וחלק גדול מהמורים לא באים לקראתנו, אנחנו אומרים לכם כנערים בני 16 שלא משנה שהאחים אומרים לנו שהם עברו את הגיל הזה והם מבינים אותנו, הם לא. 

 

המציאות הזאת התהפכה ב 360 מעלות ואף אחד שלא נער במציאות שלנו כאן ועכשיו לא יכול להגיד לנו " אני מבין" 

 

הנוער עם המשפחה בבית, לא שזה רע, אבל מה עם המשפחות שיש להם בעיות במשפחה, ריבים, ילדים שחולקים חדר עם אחים שלהם, אתם אולי חווים את זה מי שקורא את זה כאן, אבל אני לא מסוגלת לדמיין איך זה לנסות לקדם את החיים שלך וללמוד כשלשבת בבית זה בלתי אפשרי 

 

נכנסנו לסגר שבוע בערך אחריי שנפתחה שנת לימודים חדשה, 

 

לאסוף את כל הספרים לא הספקנו, 

 

המורים נותנים לנו עבודות בספרים האלה שלא קיבלנו, והמבחנים והבחנים שלנו מבוססים על הספרים, לא אתפלא אם ניכשל. 

 

רובוטים של עבודות הגשה אנחנו לא, וכמובן שלא אחריי שהמורה נותן לנו שעה להגיש את העבודה 

 

תגידו לנו שאנחנו לא היחידים שמה שאכפת להם כבר זה להגיש למורים עבודות ולא הדרך שבה זה נעשה, 

 

לשבת מול מחשב, שלא תמיד יש אינטרנט, שהמורה נתקעת או שזה לא מתחבר לך לשיעור, וכמובן שלאחר מכן נקבל חיסור. 

 

אנחנו, הנוער של היום, אלה שאמורים לקחת פיקוד בעוד כמה שנים כשמי שעומד היום בכוח עליון כבר לא יהיה בין חיים, באמת תסמכו על חבורת אנשים שרדפו אחרי הגשות וציונים כשאת החומר הם לא יודעים ? כמובן שזה אחריות התלמיד ללמוד את החומר ולא להעתיק, אבל מתי? מתי שאני עושה את העבודה בתנך או את העבודה בכימיה? 

 

הציונים שלנו צונחים לרצפה ואיתם המצב הנפשי שאין שום דבר ביידים שלך לשנות את זה, המצב הנפשי של רובנו התדרדר ולסיים כל יום לימודים עם דמעות בעיניים שלא הבנת מה לימדו או מגרנה מטורפת מהמחשב זה מערער את הנפש שלנו. 

 

מצפים מאיתנו ליותר מידי, לשמור על ממוצע גבוהה ובוזמנית לשמור על שפיות זה בלתי אפשרי. 

 

חופש סוכות- חופש הוא לא היה, 

 

הלמידה המקוונת לא עוזרת, כי אחרי שהשיעור נגמר אנחנו לומדים את החומר לבד דרך האינטרנט, והנה, עוד שעות של קרינה. 

 

תסכול, כאבי ראש, העיינים מתפוצצות והראיה מתדרדרת ההישגים ברצפה ואת הבגרות שלנו אנחנו לא מתכוונים להשלים בגיל 20 

 

תבואו לקראתנו הדור של העתיד אלה שאכפת להם

 

 

בואו נחתום ונתאחד ויחד נחזור ללמוד כמו שצריך כי חדור העתיד מגיע יותר!

הוסיפו את חתימתכם

שם מלא: *

דואר אלקטרוני: *
(לא יפורסם בפומבי)

בחתימה על עצומה זו אני מסכים
לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות, ומאשר לקבל מידי פעם הודעות דיוור/קמפיינים מאתר עצומה. הינך יכול לבטל את הרישום בכל עת, בעת קבלת הדיוור או באמצעות יצירת קשר