בקשה להותרת הגב' בסל עדי כמחנכת בשנה

לכבוד: הגב' מיכל קמינקר- מנהלת ביה"ס היסודי "האיריסים"

הנדון: בקשה להותרת הגב' בסל עדי כמחנכת בשנה"ל תשפ"ג – תשפ"ד

אנו, הורי כיתה ד'3 מתכבדים בזאת לפנות אליך בעניין שבנדון כדלקמן:

"מורה משפיע לנצח; הוא אף פעם לא יכול לדעת היכן נגמרת השפעתו".

1. כיתתנו החלה להתחנך על ברכיה של הגב' בסל עדי לפני כשנתיים, ממש בעיצומו של נגיף הקורונה שהלך והתפשט בעולם, כאשר שנה"ל אופיינה בתקופה של חוסר וודאות, עת ילדינו מצאו עצמם בין בידוד לבידוד, מנסים להכיר דמות חדשה ומשמעותית שנכנסה לחייהם, זאת מבעד למסך המחשב.
2. אין זה סוד כי כיתתנו הינה כיתה הידועה בייחודיותה ובמורכבותה מבחינת מרקמה האנושי המרכיב אותה. כל ילדה וילד הם עולם ומלואו- אף לא אחד/ת מהם נסתר מעיניה של עדי.
3. במהלך השנתיים האחרונות הבנו, למעשה, עד כמה שיבוצה של עדי כמחנכת הכיתה התאימה "ככפפה ליד" לכיתתנו. עדי ניכנה בתכונות אופי מיוחדות של אהבה, חמלה ואמונה בתלמידיה לצד אסרטיביות, נחישות, הצבת גבולות ברורים תוך שאין היא מוותרת על אף תלמיד/ה ומעניקה את כל מרצה, בין אם במסגרת שעות הלימוד ובין אם מחוצה להן ועושה כל שלאל ידה ע"מ לסייע בעת הצורך הן בפן הלימודי והן בפן הרגשי.
4. תכונותיה אלה ואופן התנהלותה הם שסייעו לקדם את הכיתה ולתרום לגיבושה. תלמידי הכיתה מאוד מחוברים, אוהבים והחשוב מכל נותנים אמון רב בעדי, אשר מהווה דמות משמעותית בחייהם וכשם שעדי מאמינה בילדים, כך בזכותה , הילדים מאמינים בעצמם.
5. עדי תרמה רבות ליצירת כיתה חזקה, מלוכדת, הן מבחינה התנהגותית וכמובן מבחינה לימודית. תלמידי הכיתה דואגים זה לזה, מלאי אמפטיה לזולתם, מעניקים מעצמם לטובת הכיתה ונוטלים חלק פעיל בתפקידים המוטלים עליהם במסגרת הכיתה.
6. לא בכדי בחרו לאחרונה התלמידים, מיוזמתם, להפתיע את עדי ביום הולדתה ותכננו עד דק כל פרט ופרט והחשוב מכל- דאגו למלא את לוח הכיתה בברכות כנות מעומק ליבם, והכל מתוך יראת כבוד, אהבה כנה והערכה עצומה כלפי מחנכת כיתתם.
7. אמת היא, כי הנוהג המוביל במסגרות החינוך בדרך כלל הינו להפקיד בידי מחנכת כיתה לתקופה בת שנתיים בלבד. יחד עם זאת, אנו סבורים כי לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ודווקא משום שהמוטו המוביל את ביה"ס הוא "שכל אחד יכול להצליח" וכל תלמיד/ה הם עולם ומלואו כאשר הם-הם אשר מצויים במרכז, אנו קוראים להנהלת ביה"ס לשקול בחיוב להותיר את הגב' בסל כמחנכת משך שנתיים נוספות ובשים לב שאנו מצויים בתקופה יוצאת דופן, בה גבולות התלמידים משך שנתיים הטשטשו בשל יצירת הריחוק החברתי אותו הם חוו, התקשורת הבינ- אישית נפגעה, עת כל תלמיד למד משך ימים רבים מתוך ביתו הוא. במהלך השנתיים הללו מחנכת הכיתה דאגה לגבש את הכיתה חרף התקופה המורכבת והשונה, דאגה לחבר בין התלמידים, לגרום לכל התלמידים לתן בה אמון, חינכה אותם לדרך ארץ, להעריך את הכאן ועכשיו, להושיט יד לחבר, לקבל ולכבד התנהגויות שונות מאלו שלהם ובהחלט ליכדה את הכיתה כמשפחה אחת חמה, אכפתית, מגובשת ואוהבת, זאת לצד טיפוח הרצון ללמידה, לחקר ולעשייה חברתית תוך העצמה אישית של כל תלמידה ותלמיד.
8. השנתיים האחרונות בביה"ס היסודי הינן שנים קריטיות אשר ממשיכות לעצב את דמותם של התלמידים הן מן הפן הלימודי והן מזה החברי- רגשי, תוך הכנת הילדים לשלב הלימודי הבא הניצב בפניהם; והרי ידוע שכל אדם באשר הוא מתקשה לתן אמון ולהיקשר לדמות חדשה הנכנסת אל חייו, קל וחומר תלמידי בי"ס יסודי אשר חוו שנים מטלטלות רגשית בעת עידן הקורונה . זוהי השעה לחשוב מחוץ לקופסא, להותיר לתלמידים קרקע יציבה, עקבית ומוכרת ולאפשר להם לסיים פרק חשוב לצד מחנכת כיתתם, עדי.

9. הידע הפדגוגי של עדי אשר מותאם אף לשכבות הגבוהות אותן חינכה בעבר, מהווה לדעתנו הצדקה נוספת להותרתה בתפקידה כמחנכת כיתתנו.

10. עדי מכירה כל ילד באופן אישי-רגשי-חברתי ולימודי והיא מתאימה את סגנון הלמידה וסגנון השיח והתגובות באופן דיפרנציאלי. בהתנהלותה זו, עדי תומכת בכל ילד וילדה בכל תחומי ההתפתחות החשובים. תמיכה זו ככל ותימשך שנתיים נוספות, עשויה להעצים ולחזק את התלמידים לקראת גיל ההתבגרות הקרב תוך ליוויים ותמיכה בהם עד הגיעם לחטיבת הביניים.

11. עצם העובדה שבמשך השנתיים האחרונות עדי מצעידה את הכיתה בגאון, מסייעת להם לגבש את זהותם, מחנכת אותם ראשית כל להיות בני אדם, מסייעת לכל תלמידיה להביע את עצמם ולמצוא את נקודות האור, כמו גם מסייעת להם להתמודד עם כעסים ותסכולים, לעבד את תחושותיהם, לשתף, לכבד את זולתם חבריהם לכיתה והצוות החינוכי כאחד, תוך צמצום פערי הלימודים שנוצרו מכורח המציאות – כל אלו תומכים ומצדיקים לדעתנו, את בקשתנו להותיר בידי עדי לחנך את כיתתנו בשנה"ל הבאות עד לסיום כיתה ו' .
12. אין לנו אלא להביא את דבריו של מר מר אמנון רבינוביץ', לשעבר מנהל חטיבת הביניים של בית-הספר זיו בירושלים,  אותם פרסם בפוסט בפייסבוק בעיצומם של ימי סגר הקורונה, אשר רלוונטיים לענייננו זה ואשר יביעו באופן מדויק את תחושותינו הכנות:

"זה יהיה שבר חברתי גדול ממה שאפשר עכשיו לתאר והוא יחדור לנפש הילדים, אבל לחינוך יש סיכוי להיות חלק מרכזי מהדרך לריפוי של הילדים ושל החברה. סיכוי טוב. כולנו רואים כמה שיחת טלפון אחת או שיעור זום מלהיב, שיפר פי אלף את היום של הילדים יחסית לשיחה או שיעור ביום בלי קורונה. כולנו זוכרים את אלו שהיו שם בשבילנו כשהיינו למטה. בעיני, אם הייתה שבועה למורה, היא הייתה להיות אנשי חינוך ברגע שהכי צריכים אותנו, בימים של משבר. לאסוף את השברים, להיות אופטימיים ולגדל דור שיש לו תקווה".

13. אנו סמוכים ובטוחים שבקשתנו תישקל באופן ענייני אשר יטיב עם תלמידי הכיתה, תוך שימת דגש על התקופה השונה בה אנו שרויים ויתאפשר לתלמידי הכיתה להישאר לצד המוכר הבטוח והטוב.
14. כל הורי הכיתה, ללא יוצא מן הכלל, הביעו את הסכמתם הכנה למכתב זה.
15. תודתנו נתונה מראש.

"שליחותו של המורה. אין מקצוע מיוחס יותר. לעורר באדם אחר כוחות וחלומות מעבר לאלה של האדם; לגרום לאחר לאהוב את שאתה אוהב; להפוך את ההווה הפנימי של אדם לעתידו; זוהי הרפתקה משולשת שאין כמוה".

                                                                                       הורי כיתה ד' 3

                                                                                      ביה"ס האיריסים

העתקים: הגב' טליה קרן,  מ"מ מפקחת המחוז- משרד החינוך.  

               אפרת בן צור, מפקחת המחוז- משרד החינוך.

               מר אודי איזק, ראש מנהל חינוך- עיריית כרמיאל

               הגב' לילך אבוקרט, ס. מנהלת  ביה"ס

               הגב' דפנה זק, יועצת ביה"ס