שמירת היריון ולא חופשה מרצון

תנו ללדת בכבוד!

העצומה נועדה להעלות את המודעות בקרב אזרחי ישראל בנושא סימפיזיוליזיס אצל נשים בהיריון ולאחר לידה ולהשיג הכרה מביטוח הלאומי לאבחנה זו, לצורך קבלת שמירת היריון בלי טרטורים ולאפשר לאישה בהיריון שסובלת מסימפיזיוליזיס, להתקיים בכבוד במהלך הריונה. נודה לכל אחד שיחתום ויתמוך בנושא!

יצויין: רוב הנשים עובדות כל חייהן, משלמות מסים וביטוח לאומי ויוצאות לשמירת היריון בגלל אילוצים רפואיים ולא בגלל רצון להתבטל בבית.

מצ"ב פירוט קצר על התופעה מהכתבה של יעל שוראקי: "סימפיזיוליזיס בחיי היום יום: נשים בהיריון או לאחר לידה, אשר סובלות מתופעת הסימפיזיוליזיס, עלולות להתמודד עם קשיים נוספים רבים, מעבר להתמודדות עם הכאב והמגבלה הקשה בתנועתיות. הכאב עלול להגביל את האישה בתפקוד היום יומי וכל פעולה שנראתה קודם לכן כפשוטה, נעשית מסורבלת וכואבת. אישה הסובלת מסימפיזיוליזיס אינה יכולה לתפקד כפי שתפקדה קודם כן, היא זקוקה לעזרה ברוב שעות היום, על אחת כמה וכמה אם עליה לטפל בילדים, היא לא מתפנקת ולא תופסת טרמפ על ההיריון, היא מתהלכת עם תחושה של תסכול, וכל זה כי האבחון נופל בין הכיסאות. זוהי בעיה אורטופדית והיא ניגשת לגניקולוג, כי היא בהיריון. זוהי אישה שמתהלכת עם נקע (של האגן) ובדיוק כפי שכואב להתהלך עם נקע של הקרסול, כך כואב להתהלך עם נקע של האגן. כל אלה עלולים לגרום לאישה לרגשות מעורבים לגבי ההיריון, לגבי הביטחון בגופה, בדימוי העצמי שלה לחרדות לגבי הלידה ועוד. סימפטומים : אי נוחות/כאב עלול להופיע במפרק הסימפיזיס-פוביס, הכאב מחריף כאשר מופעל על המפרק לחץ. הכאב עלול להקרין לבטן התחתונה עם או בלי הקרנה לאזור המפשעות ופרקי הירכיים. קושי בתפקוד היום יומי: קימה בבוקר, לבוש, הרמת משאות, שיעול/עיטוש וכו'. הכאב מחריף בזמן הליכה, עליה וירידה במדרגות, שינויי תנוחה במיטה, כניסה/יציאה מרכב וישיבה ממושכת. כאב עלול להתפשט לכל מפרקי האגן: למפרק האגן האחורי – הסקרו-איליאק, לפרקי הירכיים, לעמוד השדרה ואף לעצם הזנב. הכאב יכול להזכיר כאב מקרין של סיאטיקה, כאב מקרין לישבן ולרגליים. בזמן הליכה מפרקי האגן עלולים להשמיע רעשים כמו פיקוקים והליכת פינגווין אופיינית. הסימפיזיוליזיס עלול להשפיע על תפקוד השלפוחית, עלולים להופיע סימפטומים כמו: דחיפות תכיפות, דליפת שתן במאמץ ועוד. ללא טיפול הולם עלולים איברי חלל האגן לצנוח. ללא טיפול, מפרקים נוספים עלולים להיכנס למעגל הכאב כמו הברך, הקרסול ועוד". 

התיאור של כמה נשים, שסובלות מהאבחנה הזו: כאבים בלתי נסבלים במפשעות, בעצם הזנב (בישיבה רצופה מעל כמה דק'), גב תחתון, התקפי כאב עם הקרנות לרגליים עד כדי מעידה/נפילה, לחץ מטורף באגן ומפשעות. התוצאה: חוסר תפקוד טוטאלי, שברים עקב נפילה, תסכול ודיכאון, שימוש בכיסא גלגלים, חרדות, חוסר יכולת לעבוד ופגיעה קשה ברמת החיים, עקב חוסר הכנסה.

הגבלה בפעולות: בקושי מסוגלות לקום ממצב שכיבה וישיבה, כאבים עזים בזמן הליכה בכל החלק התחתון וזה רק מחמיר עם התקדמות ההיריון, כאבים בעצם הזנב בזמן ישיבה שמונעים מנשים לעבוד גם בישיבה, חוסר שינה רציני, עקב כאבים בהתהפכות מצד לצד, מוגבלות בתפקוד יומיומי, כמו: לבוש, נעילת נעליים, מטלות של הבית, קושי גדול מאוד בטיפול בילדים, כמו מקלחות, הרמה לשידת החתלה וכו'. לא מסוגלות לתפקד רגיל! חוסר יכולת להתנייד הן ברכב והן בתחבורה ציבורית. ישנן נשים שממשיכות לסבול מהתופעה גם לאחר הלידה ויש כאלה, שכמה חודשים אחרי הלידה הכל עובר בהדרגה. רוב הנשים נזקקות לעזרת בני הבית 24/7, כולל עזרה בקימה, כניסה לשירותים, מקלחת ועוד.

המצב משפיל, כואב ולא נעים כלל הן לאישה ההריונית והן לבני ביתה. וכאן נכנס לתמונה הביטוח הלאומי, שבמקום לאשר שמירת היריון בתשלום ולפחות להקל מבחינה כלכלית בתקופה קשה זו, הם מטרטרים את הנשים הסובלות מכאבים וחרדות, מושכים אותן כמה חודשים טובים ובהרבה מקרים לא מאשרים את התביעה, בטענה שאין סכנת חיים לא לאם ולא לעובר. יש לציין, שחלק מהנשים מקבלות שמירת היריון מהביטוח הלאומי  ללא בעיה, חלקן לאחר מאבק קשה וחלקן לא מקבלות כלל. תלוי על מי נפלה התביעה בביטוח הלאומי. מקומם!

אנו, הנשים שסובלות מאבחנה זו, שעוברות את זה כמעט בכל היריון, אומרות בצורה חד משמעית, שיש סכנה גם לאם וגם לעובר! ישנם לא מעט נשים עם אבחנה זו, שנפלו ושברו יד/רגל, נקעו, קרעו גידים, חוו טראומה נוראית וכאבי תופת! חלקן מגיעות למצב של כיסא גלגלים, עקב חוסר יכולת לזוז ולתפקד! כולם יודעים שלא מומלץ ליטול תרופות בהיריון, אז מה קורה לאישה בהיריון ועוד עם שברים, שצריכה ליטול משככי כאבים תקופה ארוכה? מה עם עוגמת הנפש? מה עם הפחד היומיומי מהנפילה? הרי עם הכאב הזה והקרנות לרגל, אנו מועדות ויכולות ליפול כל שנייה! ואם אישה תיפול על הבטן? העובר לא יינזק? האישה לא תינזק? מי החליט שזו לא סכנת חיים? מה עם הדיכאון ומצבה הנפשי של האישה, שחווה כאבי תופת במהלך רוב היום וגם בלילה? דיכאון זה מצב נפשי מסכן חיים! הביטוח הלאומי מזלזל בחיי נשים ובחיי ילדיהן, עם מסקנות והחלטות שכאלה! המסר של ביטוח לאומי לנשים: "יש לכן בעיות בריאות במהלך היריון? אל תלדו ילדים או שתקחו משכנתא, כנסו לחובות, כנסו לדיכאון ותתחילו את חייכם כזוג צעיר ברגל שמאל ובהרגשה נוראית, שלאף אחד לא אכפת מהמצוקה שלכם". ומדובר בדרך כלל בשניים עד ארבעה ילדים במשפחה. זו התחושה שהם משדרים! ביזיון! מטרטרים אותנו חודשים. למה? כי זה סה"כ כאבי גב.

ציטוט מהאתר של הביטוח הלאומי:

"המוסד לביטוח לאומי מופקד על הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל. תפקידו העיקרי להבטיח אמצעי מחיה למי שאינם מסוגלים להתפרנס למחייתם. הביטוח הלאומי משלם קצבאות לזכאים ובכך מסייע לשכבות אוכלוסייה נרחבות, ולמבוטחים בזמן משבר אישי, כמו פיטורין, נכות ופגיעה בעבודה. באמצעות תשלומי הקצבאות מועברות הכנסות מקבוצות מבוססות מבחינה כלכלית לקבוצות חלשות ופגיעות, ובכך תורם הביטוח הלאומי לחלוקה צודקת יותר של ההכנסה הלאומית ולצמצום ממדי העוני בישראל." "עיקר תפקידו של ביטוח אמהות להבטיח תנאים בסיסיים ליולדת וליילוד ולפצות את היולדת העובדת על אובדן הכנסה עקב ההיריון והלידה.   החל ב-1.5.98 זכאי אב להחליף את בת זוגו בחלק מחופשת הלידה. "

(תיקון מס' 99) תשס"ז-2007

          "שמירת היריון" – היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

(1)   מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

(2)   סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

גמלה לשמירת הריון  [103ד]

59. מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר.

ועכשיו נשאלת השאלה: איפה התנאים המובטחים ליולדת ויילוד, כשהביטוח הלאומי מסרב לשלם את המגיע לנו?! איפה הביטחון הסוציאלי שלנו?