תובנות תושבי ואד אלג'מאל- עין הים התחדשות עירונית 2021

30.04.2021

לכבוד

ראש העיר עינת קליש-רותם,

הצוות התכנוני בראשות פרופ' אדר' אירית צרף נתניהו

עיריית חיפה

ג.נ.

שלום רב,

הנידון: סיכום, הערות ושאלות לפגישת שיתוף הציבור שהתקיימה בתאריך 18.4.21 בנושא התכנית להתחדשות עירונית - שכונות החוף: עין הים-ואדי אלג'מאל

בהמשך למפגש שיתוף ציבור אשר התקיים בבניין העירייה בתאריך 18.4.21, להלן הפגישה, אשר דנה בתכנית ההתחדשות העירונית בדגש על שכונת עין הים-ואדי אלג'מאל, להלן השכונה, אנו הח"מ תושבי השכונה פונים לכב' בבקשה לקחת בחשבון את התובנות וההערות המצוינות במכתבנו זה לגבי התוכנית, לצורך שיפורה ו/או תיקונה, בכדי לענות על הצרכים של השכונה ושל תושביה ולכלל העיר חיפה.

תחילה אנו מודים לכבוד ראש העיר עינת קליש-רותם על נוהל הדלת הפתוחה והנכונות לשיתוף אקטיבי של תושבי השכונה בתכנון ועל הנוכחות החשובה של ראש העיר במפגשים מעין אלה, הן בכדי להקשיב לתושבים ולבחון מקרוב את שאלות והערות התושבים והן לתרומתה המקצועית בנידון.

 אנו מבקשים להדגיש עוד כי אנו בעד התחדשות עירונית, אולם מסמך זה כולל הערות אשר בעינינו יש להטמיע בתהליך התכנון המוצע הן על מנת לקדם את התהליך נכון, אך גם על מנת לענות על צרכי התושבים וקידום השכונה.

כהערה ראשונה לתהליך, אנו מבקשים להביא לתשומת לבכם כי לעניות דעתנו הליך שיתוף הציבור היה לקוי ופסיבי, אשר לא התייחס בצורה אובייקטיבית ופרואקטיבית מספיקה לנושאים שנרחיב עליהם בהמשך. ובנוסף לא ראינו את צוות התכנון נכח ואו סייר מספיק - אם בכלל – בשטח, ואף לא קיים פגישות עם הציבור, דבר שיכול היה להתקיים גם בתקופת הקורונה אם נעשה בהתארגנות מסודרת עפ"י הנחיות משרד הבריאות.

כפי שציינו בפתח הדברים, אנו מברכים על התחדשות אשר מטרתה להטיב עם השכונה, והעיר בכלל ,שאנו חלק ממנה והינה חשובה לנו, אולם התחדשות בשכונת מגורים צריכה לשמור על יעודה כשכונת מגורים, על אופייה השקט (ככל שניתן), לשמר ולטפח את המרקם החברתי העדין והמיוחד בשכונה, תוכנית אשר תתייחס לכלל השכונה על כל רבדיה לרבות החברתיים, החינוכיים-תרבותיים, שימור ההיסטוריה שלה, שיפור התשתיות והתחבורה, עסקיה, ושטחיה הירוקים והסביבה. תכנית הגיונית אשר לא תתמקד אך ורק בלהכפיל את מספר התושבים בשכונה ובאזורי פינוי בינוי, ותמעיט להתייחס, או תתעלם, לכל השאר .

כמו שהוצג בפגישה, אנו מבינים כי הערות התושבים מאתר "תובנות" נסקרו ואף בוצעו כמה שינויים.

במסמך זה נסכם את מה שנאמר והובר לנו בישיבה, ונעלה שאלות והערות אשר עודם עומדים על הפרק ולא הועלו בישיבה. אנו נסקור את הדברים לפי הסדר בהם הוצגו במצגת המפורסמת באתר תובנות מתאריך 28.02.2021 + 09.03.2021 המתייחסת לשכונה מעמוד 91 (לפי המספור המופיע בתוך המצגת) ועד סופה, שאינה מעודכנת בשינויים שהוצגו בישיבה מתאריך 18.04.2021, זאת מטעמי סדר ולאו דווקא לפי חשיבות הנושא:

1. מתחם הבסטיליה

למרות חשיבות חלקה זו מבחינה ארכיאולוגית, לא ברור לנו איזה סוג שימור יעשה שם אם בכלל.

אנו תוהים למה חוברו שטח זה, שהינו שטח פרטי, ובכלל שכונת שפרינצק מערב לשכונת ואד אל ג'מאל- עין הים כאשר שתי השכונות הן בעלות אופי חברתי, מרקמי, טופוגרפי והיסטורי שונים - ולמרות החיבור התמוהה אין בכלל התייחסות להשלכות הרחבת שפרינצק מערב והשכונה מעליה כאשר מן הבלתי נמנע שרחוב פייר-קינג-העוגן יהפכו במהרה לעורק תחבורתי ראשי שישרת בעיקר את תושבי השכונה הסמוכה ולא את תושבי ואד אל ג'מאל- עין הים.

2. חיבור לים
   1. מבנה הקוביות (מבנה מעורב שימושים) - הובהר בפגישה כי המבנה בהדמיה שהצגתם במצגת (מבנה של 3 קוביות מגושמות) ישנה את צורתו. לא ברור מה יהיה גובהו של בניין זה ומה היעוד שלו והשפעתו על אחת משלושת הכניסות הצרות לשכונת ואד אל ג'מאל- עין הים. האם יהיה שילוב בין יחידות דיור למסחר? איזה סוג מסחר? איזה אחוזים? מה הצורך הקיים והאם המיקום יכול להכיל מבנה שכזה, ובכמה יצמצם את מרחבי הראייה הסבירים לבניינים ממול ובצד? מהם אחוזי הצפיפות שיתווספו? האם ישנם הבנות עם בעל הקרקע הפרטית שעליה מתכננים לבנות? האם ואיך יטופל נושא החניה שהצורך אליו יגדל בהרבה, באזור שכבר סובל מחוסר חניה לתושבים הקיימים? והאם נבחנה האפשרות להקמת פארק ירוק הנחוץ והחסר בשכונה שישרת את התושבים ויתרום באיזון הזיהום הסביבתי שאין ספק יגדל אם בונים עוד בניין ומסחר? או באם ישנה אפשרות לבנות בניין כזה במיקום אחר בסביבה הקרובה שפחות ישפיע באופן דרסטי על השכונה ותושביה?
   2. בקשר לגשרמקטע החיבור לים, לא ברור מה גובהו ורוחבו?

האם ודאי יעבור מעל למסילת הרכבת, ואיך יתמודד עם נושא החשמול או שיקוע הרכבת?

לא מובהר מה יעשה עם החיבור הקיים- קרי הגשר שמקביל לרחוב התורן 28 מעל כביש ההגנה והמעבר התת קרקעי?

3. החיבור הנוסף מפספס את המטרה לחיבור השכונה לנקודת ציון חשובה עם הכנסייה- ומאחר וקיים חיבור לא רחוק מהמופיע במצגת (מקביל לרחוב ההגה) אנו מבקשים להזיז את החיבור שיהיה מקביל לכנסיה ו/או להוסיף חיבור שיחזיר לתושבי השכונה הנוצרים את החיבור עם הכנסייה.
4. חיבור "רחוב ההגנה: ים-הר" (מצגת 97, 109-110): כל חיבור בין השכונה לים הינו חיבור מבורך, למרות זאת, נדמה שחיבור זה יחבר את הכרמל והים בתיווך השכונה. שינוי זה יגרום לזרימה של תנועה רגלית אל תוך השכונה הן מכיוון ההר לים ולהפך. האם נעשתה בדיקה על ההשפעה של חיבור שכזה לאופי השכונה המיועדת למגורים?
5. "מבט פתוח" ברחוב ההגנה: אנו מבקשים הבהרה לגבי ה-"המבט הפתוח" ברחוב ההגנה כאשר במתחם זה שישה בניינים לשימור ושני מוסדות דת.
6. הבהרה נוספת מתבקשת על השפעת חיבור זה על השכונה ואיך מתכווננת העירייה לאפשר לאנשים לטפס עד "למוצא הוואדי בהר" - האם דרך בניה של שביל או מדרגות? מה השפעת השביל על הפרטיות והשקט שזכאים לו התושבים הגרים בדיוק על אותו מדרחוב?
7. בנוסף מסומן כי ברחוב ההגנה ייעשה עיבוי מסחר: איזה סוג מסחר ולמי הוא מיועד (לנכנסים לשכונה מכיוון היםהר או לתושבי השכונה)? מה הפתרונות המוצעים לגבי החניה באם יתווספו חנויות מסחר ברחוב שגם הוא סובל כיום מחוסר אדיר של חניה ?
8. איך הדבר ייעשה בהימצא בתים פרטיים ומוסד דת הנמצאים עד קצה קו הבניה ועל חשבון מי?
9. האם יפגעו זכויותיהם של בעלי הבתים הפרטיים והקרקעות או תוטל עליהם מגבלות תכנוניות או אחרות בהווה או בעתיד?

3. עיבוי, פינוי ובינוי בשכונה

למרות שהמצגת עוברת מהר מאוד על השינוי המתוכנן מבחינת בינוי בשכונה, אין ספק כי השפעת תהליך זה הינה הדרסטית ביותר על השכונה ותושביה במיוחד כאשר מדובר על לא פחות מהכפלת כמות יחידות הדיור בשכונה, מ- 746 ל- 1478 יחידות דיור, ללא כל התייחסות, ואף התעלמות מוחלטת, לתשתיות למיניהן לרבות חינוך ותרבות, תחבורה ושטחים ירוקים. בנוסף, נבחרו שטחים משלימים אשר היו שטחים ירוקים המיועדים לשימוש ציבורי, וכי העיקרי ביניהם נמצא ברחוב יאיר שטרן, רחוב ללא מוצא עם נתיב תנועה יחיד וצר. להלן הערותינו:

1. רחוב התורן - חזית כביש 4
1. כפי שמוצג בתכנית ברחוב התורן מתוכננת בניה מרקמית. בנוסף, מתוכנן בניין בן 22 קומות בערך, ברחוב התורן 10-12 או ליתר דיוק מקביל לרחוב ההגה, וממנו ועד התורן 42 (לא כולל) מתוכננים בניינים של 4-8 קומות. לכמה מתחמים יחולק רחוב התורן? ומה מספר הדירות אשר יתווספו ברחוב זה?
2. מה מספר החניות אשר יתווספו ואיפה? ומאיזה כיוון תהיה הכניסהיציאה לחניונים (מתוך השכונה או מהכביש הראשי)?
3. איזה חיבורי תנועה ייעשו בין בניה זו ובין כביש מספר 4, והאם כיוון התנועה של מאות רכבים מתוכננת אך ורק דרך רחוב התורן - כולל תנועה מסחרית לחזיתות המסחריות?
4. האם המתחמים הירוקים בין הבניינים ואו מתחמים יוכרזו כשטח ציבורי פתוח?
5. איזה חיבורים עם תחבורה ציבורית מתוכננים ואיך יתוגבר המערך?
6. בפגישה מיום 28.02.21 אמרה האדריכלית המתכננת כי מתוכננים עסקים ובתי קפה ב"ראש כל בניין" ברחוב התורן, במפגש מיום 18.04.21 הובהר ע"י תושבי השכונה הנוכחים כי אנו מעוניינים וזכאים לשמור על האופי השקט של השכונה. אנו מברכים על עידוד עסקים קטנים ושכונתיים בשכונה אשר ישרתו את תושבי השכונה באופן ישיר, עם זאת על התכנית להבהיר ולחדד נקודה זו בכך שתגביל את שטחי המסחר לכל יחידת מסחר וכן תבהיר את סוגי העסקים המותרים ומיקומם (באם על חזית הכביש, בקומה הראשונה או הגג).
7. האם תותר בניה בשטחים משלימים לפני פינוי התושבים? באיזה אופן יפונו התושבים הגרים ובאיזה אופן ישוכנו מחדש - האם באותם מיקומים או ייתכנו שינויים במיקום?

2. מתחם משלים במקביל לרחוב התורן

סמוך לפייר קנינג ופינת העוגן קרי חלקות אדמה (300, 213, 214, 215): עד כה חלקות אלה היו מיועדות לבניה לצרכי הציבור. בתוכנית שהוצגה ב 28.02.2021 הוחלף ייעוד החלקות לעיל ל-"למתחם משלים" אשר מיועד לכ- 3 מגדלים. במפגש ב 18.04.2021 ייעוד החלקות שונה שוב, ויועד למבנה ציבור, בית ספר לקהילה הערבית באזור.

1. לאיזה גילאים מיועד בית ספר זה? האם אזורי או על אזורי?
2. מה שטח החלקה? האם שטח זה מספיק לבניית בית ספר בהתאם לדרישות משרד החינוך אשר מגדיר מינימום שטח לבניה חדשה של בית ספר?
3. באם אכן השטח לא מיועד לשטח משלים, היכן יעברו הדירות המתוכננות? האם לשטח המשלים ביאיר שטרן?
4. במקרה והחלקות נשארות בהגדרתם כשטח משלים, מה מספר הדירות המתוכננות? מה מספר החניות ומיקומן?
5. בכל מקרה, איך יתוגבר מערך התחבורה הציבורית?
6. איזה שינויים תחבורתיים מתוכננים בכדי להתמודד עם כמות הרכבים והתנועה המגיעה מכיוון שפרינצק דרך פייר קינג בכיוון כביש 4 דרך רחוב העוגן כמפלט מגודש התנועה?

3. רחוב יאיר שטרן ומתחם משלים בסוף הרחוב

רחוב יאיר שטרן הינו רחוב ללא מוצא, צר מאוד עם נתיב תנועה אחד לנכנסים ויוצאים ממנו, ומסיבה זו הרחוב איננו מחובר לתחבורה ציבורית כלל. כיום הרחוב סובל מבעית חניה, גודש תנועה בבוקר, וריבוי חסימות כאשר שני רכבים נפגשים אחד כנגד השני באותו ציר תנועה ללא יכולת לתמרן בכדי לאפשר מעבר. ע"פ התוכנית מתוכנן מתחם משלים בסוף הרחוב (שקופית 106) ואף מתחם לעיבוי בין רחוב ירמיהו הלפרין ויאיר שטרן (שקופית 98). להערכתנו מדובר ביותר ממאה יחידות דיור.

1. כמה יחידות דיור נוספות מתוכננות ברחוב יאיר שטרן הן במתחם המשלים והן במתחם העיבוי?
2. כמה חניות מתוכננות לכל מתחם ואיפה?
3. איך יחובר רחוב יאיר שטרן לתחבורה ציבורית?
4. איך מתוכן טיפוח ופיתוח הוואדיות (נחל שקמונה) והחיבור לשמורה הדבוקה לרחוב אל מול המתנ"ס הקיים?
5. האם מתוכננת הרחבה של הרחוב או חיבור ליציאה? ובמקרה שלא מה מוצע לייעול מערך התנועה ברחוב?
6. האם נעשתה בדיקה ליכולתם של רכבי חירום, לרבות כבאיות, להיכנס לרחוב במיוחד כאשר מתוכננים מגדלים אשר מחייבים כניסתו של ציוד כבד במקרה שריפה?

אנו מבקשים הביא לתשומת לבכם שהיום ועוד לפני הוספת עוד יחידות דיור באזור ,המצב אינו תקין ומאתגר, וכדוגמא מקרה השריפה האחרון שהיה בישיבה ברחוב התורן אשר התקשו הכבאיות להגיע למקור השריפה באופן יעיל, הכבאית שעלתה בכדי לעצור את התפשטות האש במעלה ההר מכיוון רח' יאיר שטרן נאלצה להמתין למעבר רכבים יורדים, וחסמה את הכביש לנכנסים ויוצאים בהגיעה ליעד - גם לרכבי חירום אחרים. אמנם, וכפי שציינה הגברת הנכבדה מצוות התכנון כי "שריפה קוראת פעם ב-" ראייה זו אינה יכולה להוות שיקול מקצועי בנושא שהשפעתו יכולה להיות קטסטרופלית לחיי בני אדם, ואנו הגרים על הכרמל זוכרים היטב שריפות שקרו יותר מפעם כאשר האחרונה עלתה לצערנו הרב בחיי אדם ונזק אדיר לרכוש. 

7. בנוסף לשאלות בסעיף 2: בציר החיבור לים אשר עובר דרך יאיר שטרן צפונית לבניין מס 23 ודרומית למתחם הציבורי, הוסרו בנייני הציבור (המתנ"ס) והשטח מסומן כשטח ירוק. נבקש הבהרה בנוגע לתכנון לנקודת מפגש זו.
8. על אותו ציר לא ברור איך החיבור לים ייעשה ובאיזה אופן? האם בניה של מדרגות מיאיר שטרן במעלה ההר?
9. איזה פתרונות תחבורהחיבור לרחוב מוצעים להולכי רגלאנשים עם מוגבלות בחוסר תחבורה ממונעת?

4. רחוב ההגה

בהמשך להערות מסעיף 2: במצב הקיים של הרחוב יש בניין אחד המשמש כיום כישיבה (חלקה 16), שתי חלקות לא בניות אך מיועדות לבניה (חלקות 13 ו- 17) ועוד 6 חלקות פרטיות בנויות (חלקה 21, 22, 20, 19, 18, 15, 14).

1. האם מתוכננת הפקעה של אדמות ואו הריסה של בתים?
2. מהו גובה הבניה שיותר למבנים במתחם זה הן לחלקות בנויות או לא בנויות?

5. רחוב העוגן

הציר הראשי של השכונה שכבר היום צפוף מתחבורה ממונעת בין אם ציבורית או פרטית וכבר היום סובל ממצוקת חניה ואף נחסם כליל במעבר אוטובוס ורכב הנוסע במסלול הנגדי, יהפוך במהרה לציר גדוש ורועש. האם נעשה אומדן לכמות התנועה הנכנסת לשכונה הן בעקבות הכפלת מספר התושבים בשכונה, והן בעקבות הבינוי האינטנסיבי בשפרינצק? איך מתכננים למנוע מרחוב העוגן להפוך לציר תנועה ראשי, או לחלופין איך מתוכנן לשפר את התשתיות כדי לשפר את זרימת התנועה ולמזער את הזיהום הסביבתי ואת גודשי התנועה הצפויים?

6. רחוב התכלת-המפרי יוברט

עד לפני הרחבת כביש 4 רחוב זה היה חלק בלתי נפרד מהשכונה עם חיבור הן לרכבים והן להולכי רגל. עד היום הכנסייה המשרתת את תושבי השכונה הנוצריים נמצאת ברחוב זה, פעילה ומקיימת מיסות סדירות. לצערנו חיבור טבעי ואדוק זה נמנע מתושבי השכונה. אנו מברכים על תגבור החיבור.

4. לב השכונה

עיקר התוכנית מתמקדת בשולי השכונה הן על כביש 4, והיכן שיש שטחים משלימים. וחוץ מהחיבורים לים נקודתית אין התייחסות להתפתחות לב השכונה. כך למשל מי שגר בירמיהו הלפרין, יאיר שטרן, העוגן, והתורן במספרים האי-זוגיים לא יושפע לטובה מהתכנית ויסתפק בתוספת הלא נעימה של גודשי תנועה ופגיעה בשקט ובפרטיות, ובצפיפות לא הגיונית.

5. תנועה תחבורה ציבורית

למרות הכפלת מספר התושבים והבניה החדשה, אין כל התייחסות לשינוי במערך התחבורה הציבורית. שקף 26 מראה כי למרות הבניה המתוכננת על כביש 4, מספר תחנות המטרונית לא תוגבר, חיבור לסוגי תחבורה נוספים לא נשקל - ונדמה כי המתכננים פסחו לגמרי על פרק זה בשכונת עין הים. כל זאת בנוסף להערות ולשאלות שלנו בנוגע לתחבורה ציבורית, גודשי תנועה, שיפור תשתיות בכבישים, הנגשת תחבורה ציבורית ביאיר שטרן וכו' בסעיפים קודמים.

נוסף על כך אין התייחסות כלל למערך התחבורתי בשכונה כאשר רחוב העוגן יהפוך במהרה לכביש עירוני ראשי וצוען שישרת גם את הבאים מהשכונות הדרומיות, עומסי תנועה ברחוב התורן הן בגלל רכבים פרטיים והן מפעילות עסקית, ואין התייחסות לכניסות והיציאות הדלילות, האטומות כמעט ומסוכנות לשכונה גם בהווה לשכונה. למשל הכניסה הראשית לשכונה מכיוון צפון מגשר אלנבי הינה מסוכנת מאוד וסטטיסטיקת תאונות הדרכים על צומת זו מדברים בעד עצמן, צומת הרמזור יכולה להכיל כ- 10 מכוניות כאשר שאר התור גולש את הנתיב השמאלי של כביש 4 לנוסעים בכיוון דרום. הכניסה הדרומית מכביש ארבע מתחברת לרחוב התורן שבעיקרו חסום באזור זה ומתיר נתיב אחד צר אשר משמש את הנכנסים ואת היוצאים מהשכונה. ולבסוף הכניסהיציאה הדרומית מרחוב פייר קינג לכיוון שפרינצק שמהר מאוד תהפוך לחסומה, לאור העובדה שמתוכנן מרחב משלים ותוספת משמעותית של דירות בשפרינצק והימצאות בית ספר עין הים. כל זאת בנוסף להתעלמות מוחלטת מהצורך בחניות לרכבים פרטיים.

6. חינוך, תרבות וסביבה

התכנית גוזלת שטחי ציבור נרחבים לטובת שטחים משלימים לבנייה יזמית. לא ברור מהתכנית איזה מבני ציבור חדשים (או הרחבת הקיים) מתוכננים אשר ישמשו לתגבור המערך החינוכי והתרבותי והסביבתי לרווחת התושבים בשכונה לרבות גני משחק, מגרש ספורט, שטחים ירוקים פתוחים, גני ילדים, מרכזי קהילה ומתנ"ס.

7. שימור

לשכונה יש תוכנית שימור מאושרת מ 07.2020, כיצד תושפע תוכנית זו מהצעת ההתחדשות המוצעת כאן? מספר קומות המבנים? היחס למבנים לשימור? 

8. תשתיות וסביבה

תכנית התחדשות עירונית לא עושים כל יום, וגם לא כל עשור. ולכן על התכנית להיות עם חזון ברור ולנסות לצפות את העתיד.

תשתית החשמל בשכונה מיושנת ומזהמת. במצב הקיים השכונה סובלת משני מקרי ניתוק חשמל ליותר משעה אחת בשנה. אנו מבקשים מהעירייה להתייחס על דרכי הפעולה בשיתוף חברת החשמל לתגבור המערך לכל השכונה ולא רק לבניה חדשה, עם הסתכלות עתידית לתשתית שתתאים לרכבים חשמליים ואנרגיה ירוקה. חשוב מכך לבחון את נושא הטמנת תשתית החשמל.

תשתיות התקשורת בשכונה עודן עובדות על טכנולוגיה המבוססת על נחושת. אנו מבקשים מהעירייה להתייחס לנושא ולדרכי פעולהפעולות בשיתוף חברות התקשורת לשיפור המערך בכל שיתאים לצרכי העתיד הן לבניה החדשה הצפויה אך גם לשאר התושבים.

פינות מיחזור מסודרות: למרות שבניה חדשה מביאה גם סטנדרטי בניה חדשים, וכמו שהוזכר בסעיף 7, ישנו צורך בתכנון סביבתי וסידור פינות המיחזור בלב השכונה.

לסיכום

התחושה כי התחדשות העירונית המוצעת על ידי העירייה עדיין איננה בשלה להגיע לשלב מתקדם נוסף. השאלות העומדות על הפרק ומחייבות מענה לתושבי השכונה, חושפים את כמות הליקויים או הנסתר לעומת הפתרונות המוצעים. נראה לנו כי נושאים מהותיים המצריכים תכנון מעמיק יותר, עדיין לא נלקחו בחשבון ואינם חלק מהתכנון המוצע. 

כך לדוגמא, לא קיבלנו מספיק מענה על התשתיות בשכונה, כיצד יפותחו במקביל להתחדשות אשר עתידה להכפיל את מספר התושבים. כידוע, התשתיות כיום אינן עונות על צרכי התושבים הנוכחים, אז מה יקרה עם הרחבת השכונה?

כפי שציינו, אנו חפצים וחפצות לפיתוח ושיפור השכונה שלנו, שכונה שרב תושביה גרים בה מזה שנים רבות בנוסף לתושבים חדשים שבחרו לגור בה בשל ייחודיות המקום והמרקם, שחשובה להם ולהן מאוד, ושקשורים וקשורות אליה באופן מיוחד, עם פתיחות להתחדשות עירונית אשר תתייחס למציאות של היום ולצרכים של התושבים עם ראייה כוללת ,אשר לא תשנה את יעודה משכונת מגורים מסודרת, שקטה, ונוחה לשכונת מרכז עיר צפופה, הומת אדם ועסקים מיותרים.

שיתוף הציבור הוא אבן עוגן מרכזית בקידום התכנית, לעניות דעתנו צריך להתייחס לרצון התושבים, הצרכים שלהם ואף להגדיר מראש את אורח הפינוי והבינוי. כיום, הדברים נעשים בערפל מוחלט ואיש אינו יודע היכן יתגורר ומה התמורה שיקבל בתהליך ההתחדשות. באם העירייה תרצה לקדם את נושא ההתחדשות העירונית, אנו מזמינים את העירייה למנף את שיתוף הציבור באורח שונה ממה שנעשה עד כה. דוגמא למשל, מפגש מרוכז של התושבים בשכונה אשר יציג את התכנון, להקשיב להערות ולתת תשובות שיביאו לתחושה כי הכוונה האמתית היא אכן לצאת לדרך ההתחדשות יד ביד ותוך שיתוף פעולה אמיתי.

על כן, אנו פונים לכב' לעמול על חיזוק ההקשבה בין העיריה לתושבים, להדגיש למובילי בניית התוכנית לקחת בחשבון את התובנות וההמלצות של התושבים באופן רציני ומקצועי, וליזום קידום מפגשים נקודתיים בשכונה ומפגש מרוכז ככל הניתן עם תושבי השכונה, על מנת לצאת לדרך ההתחדשות יד ביד ותוך כדי שיתוף פעולה הדוק ואמיתי.

בכבוד רב כותבי ההערות

דר' כמיל סארי

פדואה סרוג'י

אלי בדראן

מנאל חדאד

וכן תושבי השכונה החותמים על ההערות (תובנות) 

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה