ניצולי השואה הם העבר שלנו! דווקא הם לא חיים בכבוד? למה החברה שלנו הופכת?

בישראל חיים כיום כ195,000 ניצולי (שרידי) שואה. מתוכם כ60,000 מתחת לקו העוני. חיים בתנאים מחפירים. רבם לא יכולים לספק לעצמם תנאים בסיסיים ביותר, תרופות,מזון , חשמל( כולל חימום ונאלצים לעבור את החורף בסבל רב מקור),  תחושת בדידות גדולה ומעבר לכך מתקשים רבים לצאת מביתם . שלא לדבר על סיוע אנושי וסיעוד בדמות מטפל לדוגמה שאינם זוכים לו. כ30 ניצולים הולכים לעולמם מידי יום ויומו ועד שנת 2025 מעריכים שמספרם יגיע ל48,000 בלבד.  הלוואי שניתן היה לומר שכולם נפטרים בכבוד לאחר חיים, לפחות בתקופת חייהם בארץ, בהם לא חסר להם. האבסורד הגדול הוא שיש כסף לעזור להם ולתמוך בהם, הבעיה היא שהוא תקוע בין כמה וכמה משרדים. כמובן שכל משרד מאשים את המשרד השני . ישנן מספר עמותות שמנסות לעזור לניצולים, אך הן אינן המדינה! זהו תפקידה של המדינה לדאוג לרווחתם הבסיסית של ניצולי השואה! מדינת ישראל, עליה מוטלת האחראיות לתמוך באותם אנשים יקרים שעברו גהנום בחייהם, איבדו את כל משפחותיהם והיו עדים לזוועות הגרמנים! המראה המשתקפת אל ממשלתנו ואלינו היא עקומה ומכאיבה.  המעט שביכולתנו לעשות הוא לאפשר להם לחיות את שארית חייהם בכבוד, בלי צורך לרעוב, לקפוא, להזדקק לתנאים המינמליים ואף הרבה יותר מזה.  גלו אכפתיות למשפחתנו, משפחת העם היהודי, לעברנו, ובכלל לחברה שבה אנו חיים, הראו שאתם לא מוכנים למה שנהיית החברה שלנו, אמרו לא לאדישות.העצומה מיועדת להשלח למספר גופים ממשלתיים שיש להם קשר לתחום. לא נשקוט עד והניצולים יקבלו את זכותם לחיות את חייהם בכבוד.