מחאת הגלימות

כמו בכל אוניברסיטה ומכללה שמכבדת את עצמה, בטקס הסיום סטודנטים עוטים על עצמם את התלבושת המסורתית של כובע וגלימה.

לא כולם יודעים אך זאת מסורת בת מאות שנים המקובלת בעולם האקדמי האירופאי שהועתקה לארצות הברית ומשם לישראל ברוב המכללות והאוניברסיטאות...

טקס סיום יש לו מעמד מאוד מכובד, שלאחר מאבק ממושך וקשה להגיע ליום המיוחל הזה, עם תנאים של האוניברסיטה הפתוחה שלא קלים בכלל. להגיע למעמד שכזה, זה לא מובן מאליו.

אני כבעלת הפרעות קשב וריכוז, שמרגישה שאני נלחמת למען התואר. רוצה שאני אגיע למעמד הזה, לעטות על עצמי את התלבושת המסורתית בתחושה של העצמה, גאווה. לעמוד מול המשפחה והחברים בתחושה ש'עשיתי את זה' למרות כל הקשיים הרבים.

לכן אני מבקשת מכל הסטודנטים והבוגרים, הצטרפו אליי למאבק, למרות שאולי לחלק מכם זה ישמע קנטרני, תחשבו על המשמעות ועל הסמל ועל תחושת הכבוד שזה נותן לנו. ושלא נרגיש שונים ומופלים מכל חברינו הסטודנטים הלומדים במכללות ואוניברסיטאות השונות בארץ! ושאגודת הסטודנטים נותנת (יש לציין בהתנדבות) לכל כך הרבה סטודנטים (כ -400) להצטלם עם מספר מצומצם של גלימות בכמה דקות זה לא מספיק!!! אנו דורשים שבמהלך כל הטקס ניהיה עם גלימות וכובעים!

כן התלבושת המסורתית מהווה סמל סטטוס, סמל של הצלחה, ניצחון אישי, כבוד והערכה, תחושה של העצמה, את כל זה כמובן ניתן להרגיש מעצם השתתפות בטקס עצמו, אך אין ספק שהתלבושת המסורתית שנמצאת ברוב המכללות והאוניברסיטאות בארץ מעצימה את התחושה הזאת.

אל תיקחו לנו את זה כשאנחנו מציינים הגשמת יעד בחיים לאחר עבודה קשה, זה רגע מיוחד וגם אם קשה להאמין, אבל תלבושת יכולה ליצור שינוי ולהעצים את ההתרגשות בטקס הסיום!

פניתי אל אגודת הסטודנטים ואל האוניברסיטה הפתוחה, אני ממתינה לתשובה מהם...

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה