מפסיקים לשתוק! מצביעים אי אמון במנהלת בית החינוך יהודה הלוי

"המקום הכי חם בגיהנום שמור למי שבזמנים של משבר מוסרי שומר על ניטראליות.. יש זמנים שבהם שקט הוא בגידה" [מרטין לותר קינג בדרשה שנשא באטלנטה, אפריל 1967].

הורים יקרים,

הציטוט הזה הוא לא מקרי. הוא מבטא את תחושתם של לא מעט הורים בבית החינוך שחשים שהגיעה העת לקום ולהלחם עבור הילדים שלנו. אנו קוראים לכם להצטרף אלינו בקריאה ברורה לכל הגורמים הנוגעים בדבר – שלא להאריך את מינויה בפועל של מנהלת בית החינוך (אם עדיין ניתן להמשיך לקרא לו בית חינוך).

רגע לפני שנכנס בתמצית לשלל המקרים שהגיעו לידיעתנו – נסביר – מינוי בפועל הוא מינוי "עוקף" מכרז מקום בו למנהלת אין את ההכשרה המתאימה לנהל בית ספר. למדנו שהמנהלת מונתה למרות שהיא מעולם לא ניהלה בית ספר יסודי (ואף לא חינכה כיתות נמוכות) ובתפקידיה הקודמים לא עסקה בחינוך אלא במנהלה. ואולם עניינו הוא בראש ובראשונה טובת הילדים! אם היתה הגב' קרלשטיין ראויה (גם ללא הסמכות ותעודות) – ברור שהעצומה לא היתה יוצאת לדרך.

אז על מה אנחנו מדברים?

בראש ובראשונה – להביע את אי האמון העמוק שיש לנו ההורים במנהלת בית החינוך, לנוכח התנהלותה (אשר לעיתים אף לוותה בטיוח ואי אמיתות) עד כדי איבוד תחושת המוגנות האישית של ילדנו בתוך כתלי בית החינוך. בשנה החולפת למדנו שהתנהלותה אינה עומדת בקנה אחד עם סל ערכים המצופים מאיש חינוך על אחת כמה וכמה ממנהלת בית חינוך, ובתקופה שכזו. מסקנתנו הינה - כי כל שחשוב לה הוא "נראות" בית החינוך  (ולא במובן הפיזי של מילה)  - באופן בו היא עסוקה ב"טבלאות אקסל" של ציונים כדי להראות את עצמה לכאורה כמי שהצליחה להרים את הרמה דידקטית פדגוגית בכיתות – תוך שהיא "מחביאה" כל דבר "שאינו תקין" רק כדי לקבל ציון לשבח ; וכל זאת על חשבון מתן מענים לבטחונם (הפיזי והרגשי) ויצירה של תחושת מוגנות בקרב ילדינו. אז בואו נודה על האמת – מאיתנו מקבלת המנהלת "0" בהתנהגות.

דרישתנו -  הינה כי תוקף מינויה הזמני של מנהלת בית החינוך לא יוארך לשנה נוספת, ולמנות מנהלת ראויה לבית החינוך בהליך תקין (ללא שטיקים טריקים ומיני קומבינות על הגב של הילדים שלנו).

למי מכם שעדיין לא השתכנע יובאו להלן בתמצית ובראשי פרקים עיקרי הטענות כלפי התנהלותה (חלקם מובאים מפי הילדים) :

1. בטחון ובטיחות ילדינו קודם כל !

(-) המנהלת ממניעים זרים אפשרה כניסתם של זרים לשטח בית החינוך (נזכיר לעניין זה את סוגיית הפעלת ה"מעבדה" (עסק שמתנהל בתוך מבנה בית החינוך) במהלך שעות הלימודים).

(-) בנוסף דווחו מקרים של אלימות ופגיעה פיזית שלא דווחו בזמן אמת להורה ולעיתים לא דווחו מבית החינוך כלל אלא על ידי הילדים. באופן כללי הילדים מדווחים על מקרי אלימות רבים, בלאגן וכאוס. התנהלות בצעקות על ידי חלק מהצוות ועל ידי המנהלת בפרט. כמו כן דווחו הילדים על התנהלות אלימה (מילולית ופיזית) של מורות בבית החינוך – העניין דווח למנהלת בזמן אמת – ברם לא טופל (על ידי הרחקת המורות הנ"ל), נהפוך הוא.   נכון להיום הנושא "החם" בתחום האלימות הינו חדר המזרונים ששימש לטובת שיעורי ספורט טרם פתיחת אולם הספורט, וכיום משמש כזירת האבקות חופשית בקרב התלמידים. מפיה של תלמידה לאמא : "אמא ראיתי איך הוא חונק אותו והרים אותו באוויר עד שהייתי בטוחה שהוא הורג אותו". כמו כן דווח על מקרה "לינץ''" ממש ככה שבצעו מספר ילדים בילד אחד אל מול עיני הצוות – שכלל לא נזעקו לעניין. באופן כללי מגוון ילדים מתארים וחווים אווירת כאוס וכעס בבית החינוך, מדווחים כי המנהלת צועקת כל כך חזק שזה כאילו היא מרביצה.

(-) מנהלת בית החינוך נתבקשה רבות על ידי הנהגת ההורים לבצע סיורים מתואמים בבית החינוך לצורך  ועדת בטיחות ונושאים אחרים וסרבה בתירוצים מתירוצים שונים, דחיית מועדים, והערימה קשיים.

(-) שוטטות ילדים במהלך שעות הלימוד (לא בהפסקות) – הנושא עלה  באחת מישיבות ההנהגה במיקוד על ילדים שהחונך שלהם אינו יודע על מקום הימצאם. כמובן שהדבר נענה בהכחשה מלאה מצד המנהלת – ואולם לאחר שאומתה עם העובדות ניסתה לתרץ זאת כמקרה בודד (בעוד שידוע על מקרים נוספים עליהם ספרו ילדים נוספים). ולאחר בירור עם אנשי הצוות נראה שלא מדובר במקרים בודדים שגם הם לא צריכים לקרות כלל. הנזק שיכול להיגרם לילד בבית החינוך כאשר אין מידע על מיקומו הינו מסוכן ובפרט שאין מי שאכפת לו די בנושא.

(-) ענייני שעות פתיחת השער ושחרור ילדים – לא אחת נשמעה המנהלת אומרת להורים להשאיר את הילדים בבוקר מחוץ לשער הסגור : "סמכו עליי תשאירו אותם ותלכו." (מחוץ לשערי בית החנוך ובסמוך לכביש!)

לא פעם הילדים משוחררים לפני תום סיום הלימודים – והיו לא מעט מקרים בהם הילדים נמצאו מחוץ לשער טרם סיום הלימודים! יתר על כן – היו מקרים בהם שוחררו ילדים מבלי לוודא איסוף על ידי ההורים או עם ההורים שהילדים מסוגלים ללכת לבד .. (דווח מקרה על ילד שלא מצא את דרכו הביתה ונמצא משוטט ברחוב..)

2. חוסר מנהיגות ניהולית:

כאשר נשאלה המנהלת בישיבת הנהגה מדוע אין מורים תורנים בכמות ובתדירות המתאימה לכמות הילדים אמרה כי המורים לא מקשיבים לה והיא אינה מצליחה לרתום אותם לעשייה מעבר למה שהן עושות. לאחר שיחה עם מישהו מהצוות החינוכי הסתבר שגם כלפי הצוות היא מתנהלת בצורה בריונית ולא מכבדת ומנחיתה את החלטותיה ללא שום הפעלת שיקול דעת מעבר לזה המשרת אותה ולאו דווקא את צרכי הילדים.

3. האשמת הילדים והקטנתם במקום העצמתם , 'תיוג תלמידים כבעייתיים', והיעדר אחריות אישית:

כחלק מהנושאים שהועלו בהנהגת ההורים היה תא שירותים תקול, ללא דלת שהשתמשה בו תלמידה ואף חוותה צחוק מצד חלק מהנוכחים, כאשר נשאלה מנהלת בית החינוך מדוע תא שירותים כזה אינו מסומן באופן כלשהו שיזהיר את הילדים לא להיכנס אליו? תשובתה של מנהלת בית החינוך הייתה " הילדה (בכיתה א..) לא הפעילה מספיק שיקול דעת.

בנוסף היו לא מעט מקרים בהם נראתה עומדת בשער בית החינוך ופונה לפני כולם לתלמידים שנכנסו באיחור (ללא בירור מקדים אם הוא מוצדק) לפשר האיחור וזאת על מנת לביישו לפני כולם. מדוע זה לא עולה בדעתה של המנהלת לאסוף את הילד המאחר לחדרה ולהסביר לו אודות חשיבות עמידה בזמנים ? שהרי ברור כי ילד בכיתה א' (ולעיתים גם בכיתות ב וג) לא מגיע עצמאית לבית החינוך. מסקנתנו הינה כי המנהלת נעדרת את הכישורים החינוכיים הנדרשים לכיתות הנמוכות. ובמידת חזרתיות של איחורים יש לטפל אל מול ההורים ולא להקטין את הילד בבוקר בתחילת יומו!

עוד מקרים שעלו נעוצים בכריזה (ממש עם מערכת הכריזה לשעת חירום) של שמות ילדים שנדרשים להגיע לחדר המנהלת – כך שכולם שומעים את השם, בכניסה של המנהלת לכיתות לשם מתן הערות (בצעקות) פרונטאליות לילדים מסויימים בפני כל הכיתה; באופן כללי הילדים מדווחים שהכל מתנהל בצעקות ולא בשיח מכבד ...פניות של מקרי אלימות למנהלת נענות בתיוג הילדים עצמם (ולעיתים הנפגעים) כאלימים או כבעייתים ...

חתמו היום על העצומה כדי להבטיח את שלומם (הנפשי והגופני) של ילדנו מחר!

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה