מכריחים את חברת קדישא להקצות חלקות נגישות בחינם, מחזירים את הכסף לחווה

 

אכיפת חוק הנגישות בבתי הקברות בעיר,כחברת מועצת העיר ראשון לצון מטעם סיעת הירוקים של ראשון, נחשפתי השבוע למקרה מזעזע של חווה, תושבת העיר, מוגבלת בניידות, אשר מביא לידי ביטוי את הסבל ועוגמת הנפש ממנה סובלים כנראה מוגבלי ניידות רבים הנזקקים בצערם ויגונם לשירותי חברת קדישא בעיר ראשון לציון:  תושבת העיר, מוגבלת בניידות ונתונה לכסא גלגלים, בעלה אף הוא התנייד בכסא גלגלים בשל מוגבלויות שונות, נפטר לפני שלושה שבועות. התושבת פנתה כנדרש לחברת הקדישא בעיר על מנת להסדיר את קבורת בעלה המנוח . במשרדי בית הקברות גורדון בעיר הוצעו לה שני מיקומים אפשריים לקבורה. שני המקומות לא היו נגישים עבורה. דהיינו, היא לא יכלה להגיע אליהם כשהיא בכסא הגלגלים עימו מתניידת. היא הפנתה את תשומת לבו של עובד חברת הקדישא שהיה במקום, וזה השיב לה, כי "זה מה שיש. את יכולה לצפות מרחוק". התושבת הנסערת חזרה למשרדי חברת הקדישא בעיר ושוחחה עם האחראי וביקשה לבדוק את האופציה של הקצאת חלקה נגישה בעבורה. בסיור שערכה עם נציג חברת קדישא בבית הקברות הישן, הוצעו לה שתי חלקות נגישות, סמוכות האחת לשנייה בעלות של 20,000 ש"ח לכל חלקה, לשאלתה, מדוע צריכה היא לשלם בעבור החלקה המיועדת לקבורת בעלה, הוסבר לה כי בקבורה על חשבון הזכאות מהמוסד לביטוח לאומי, חברת קדישא מחליטה היכן ייקבר המנוח, והיא יכולה לצפות מרחוק בקבר, ואילו אם היא מעוניינת בחלקה נגישה, היא צריכה לשלם עבורן. בלית ברירה, שילמה התושבת סך של 40,000 ש"ח  עבור שתי חלקות סמוכות, הממוקמות במקום נגיש להגעה עם כסא גלגלים.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998 קובע בסעיפים 1 ו- 2 בו את העקרונות והמטרות שעמדו בבסיס חקיקתו של חוק חשוב זה. וביניהם קבע המחוקק, כי מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכויותיו, לתת לו מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן יאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד.

חוק זה חל, על גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 5 לחוק הנגישות, לרבות רשות מקומית ותאגיד שהוקם בחוק. התוספת הראשונה בחוק, קובעת כי הוא חל על משרד או מיתקן של גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 5 (סעיף 1 לתוספת) וכן על בית עלמין (סעיף 10 לתוספת). בתוספת השנייה של החוק רשימה של שירותים העונים על ההגדרה של "שירות ציבורי", וביניהם שירות דת (סעיף 11 לתוספת) . הסיטואציה בה הייתה נתונה התושבת ביום בו התאלמנה מבן זוגה מזה עשרות שנים, ונזקקה לבצע הסידורים של קבורתו בעצמה, כשהיא נדרשת להוצאה כספית גבוהה ביותר, אך ורק בשל מוגבלותה – איננה עומדת עם המטרות והעקרונות שקבע המחוקק, ואף לא מן הנמנע כי עומדת בניגוד להוראות החוק העונשיות הקבועות בחוק.

זאת ועוד, חברת קדישא ראשון לציון עושה, ככל הנראה, דין לעצמה ובוחרת להתעלם מהוראות חוק הנגישות.

אין כל סיבה שמוגבל בניידות במדינת ישראל בכלל ובעיר ראשון לציון בפרט, ייאלץ לשלם מחיר כה יקר, רק בשל מוגבלותו וזאת, בכדי שיוכל לבקר את יקירו הקבור ולא לצפות על הקבר מרחוק, כהצעת עובדי חברת קדישא לתושבת. (ראה, בין השאר, סעיפים 19 ב' – ד' להוראות חוק הנגישות)

6. לא יעלה על הדעת, כי חברת קדישא תנצל שטחי קרקע יקרים תוך שימוש ציני במצוקתם של אזרחים ובהתעלמות מופגנת מהוראות החוק.

נגישות אינה מותרות, אלא צורך קיומי, והתניית השירות בתשלום מהווה הפליה שלא כדין.

כלל חברי הכנסת והרשויות המקומיות צריכים לפעול ללא משוא פנים לאכיפת חוק הנגישות, ולוודא כי חברת הקדישא בעיר תקצה חלקות קבורה נגישות- ללא כל תשלום נוסף.

לסיכום,

כחברת מועצת העיר ראשון לציון ובת לאבא מוגבל בניידות אשר לצערי הרב נאלץ בשנים האחרונות להתנייד לעיתים בכסא גלגלים, פנייתה הכואבת והנרגשת של תושבת העיר אלי הציפה סוגיה ונושא חשוב שאיננו מטופל כיאות.

חברת הקדישא בראשון לציון  ובכל רחבי הארץ חייבת לתת שירות שיוויוני עפ"י דין לכלל  האזרחים. ובכלל זה, על חברת הקדישא להקצות חלקות קבורה ייעודיות נגישות- ללא כל תשלום נוסף.

עצומה רחבה וחזקה היא עצומה בה כולנו חותמים מצטרפים ומוחים, יחד נוכל לשנות את המצב הקיים ולהביא לשינוי לטובתנו האזרחים, שנוכל לקבל את המגיע לנו.

יפעת מאירוביץ חברת מועצת העיר ראשון לציון.

 

 

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה