משפט חוזר עבור רומן זדורוב

כחלק מעבודת הגשה באזרחות שביצענו בבית ספרנו "עתיד, תיכון למדעים, לוד", נחשפנו לסוגיית רצח תאיר ראדה והמשפט של רומן זדורוב. לאחר בדיקה מעמיקה של הנושא, ביצוע מטלות קבוצתיות ואישיות, דיונים והסקת מסקנות, הגענו למסקנה כי יש לשקול אפשרות לעריכת משפט חוזר בפרשת תאיר ראדה ז"ל. מסקנתנו מתבססת על בקשת סנגורו של זדורוב למשפט חוזר עקב גילוי ראיות חדשות אשר מוכיחות כי זדורוב הוא אינו זה שרצח את ראדה, מה שאנו מסיקות בהתבסס על המלצת סנגורו של זדורוב עו"ד ירום הלוי.

בקשתנו בעצומה זו תהיה המלצה לאישור בקשת סנגורו של זדורוב, עורך דין ירום הלוי, למשפט חוזר שיזכה את זדורוב מאישומי הרצח, תוך כדי הצגת ראיות לפיהן א.ק. היא זו שרצחה את הנערה, בהתחשב בממצאים החדשים שהתגלו, תוך כדי התייחסות אל ראיות ישנות שנדחו בעבר או שלא הוצגו קודם בפני בית המשפט. ניתן לראות אפילו כיום, יותר מ- 13 שנה לאחר הרצח, כי יש ראיות בסיסיות, כמו דגימות דם, אשר לא ייחסו אליהן תשומת לב קודם, אשר מראות כי אדם היושב מאחורי סוגר ובריח מזה כעשור, הוא כנראה לא האדם שאמור לשבת מאחוריהם, משמע הוא אינו האשם ברצח.

בנוסף, ברצוננו להציג את התחושה של חוסר האמון אשר קיים ברשויות המשפט ובמשטרה ולהדגים זאת בהסתמך על משפט זדורוב. במהלך קריאה וחקירה מעמיקה על הנושא, גילינו כי לדעת מומחים שונים, קיימות ראיות רבות, המוכיחות את חפותו של זדורוב, ועם זאת, בית המשפט קבע כי זדורוב הוא זה שרצח את ראדה, ובהתאם לחוק, עונשו היה מאסר עולם. על פי הממצאים החדשים, ההוכחות והעדויות, זדורוב לא ביצע את הרצח, וקיימות אף עדויות של א.ק., הטוענת שהיא זו שביצעה את הרצח, ובכל זאת, נראה כי הרשויות עושות הכל על מנת להוציא את זדורוב אשם. נכפה על רומן זדורוב להודות שהוא זה שביצע את הרצח לפני שנים רבות, על אף שהפרטים אשר מסר אפילו על הנרצחת עצמה, שגויים ומראים כי אינו יודע על מה מדובר. פרטים רבים בזירת הפשע לא נבדקו, על אף כי נשמע בסיסי לבדוק ולתעד פרטים אלה, כמו למשל, כתמי הדם אשר הופיעו בתא השירותים. תקופה לאחר שנכפה על זדורוב להודות כי הוא זה שביצע את הרצח והינו אשם, החליט זדורוב להעיד כי אינו באמת האשם ואינו ביצע את הרצח. הרשויות, החליטו להתייחס לכך כשיבוש הליכי חקירה, ולהוסיף זאת על מנת להוכיח את אשמתו של זדורוב, במקום להתייחס למילותיו ברצינות ולבדוק את אמינות דבריו.

במצב כזה ניתן להשוות את פרשת זדורוב למשפט עמוס ברנס אשר בו, מר ברנס הואשם ברצח של החיילת רחל הלר, נקפה עליו לתת עדות שקר ולשחזר את הרצח, על ידי השוטרים אשר כמו כן נשאו עדות שקרית במשפט אשר לפיהן, ברנס, ביצע מעשים מגונים בשתי נערות ונער, ברנס כמו כן נפל קורבן לרופא מהמכון לרפואה משפטית אשר לא דיווח על תלונתו של ברנס אודות התנאים בהם הוחזק והאלימות הפיזית אשר ננקטה כלפיו מצד חוקרי המשטרה. למרות ההצעה לחנינה ברנס ויתר עליה על מנת להוכיח את זכאותו, הוא היה בכלא במהלך כשמונה שנים לאחר שעונשו הוקצב על ידי נשיא המדינה, שלאחריהם הוא המשיך ונלחם במערכת המשפט שתבצע משפט חוזר אך שלושת בקשותיו נדחו. ניתן לראות כי רק כעשרים וחמש שנה לאחר התרחשות הרצח, ברנס לבסוף זוכה במשפט עילם, וגם המערכת המשפטית קבעה כי ברנס הינו חף מפשע ואינו רוצח.

לסיכום, מן האמור לעיל, אנו חושבות שיש לבחון פעם נוספת את העדויות והראיות הקיימות בחקירה זו. יש להתחשב בחוסר האמון הקיים בחקירת המשטרה ומערכת המשפט ולבחון את כל התרחישים האפשריים, תוך מתן תשומת לב לפרשות מן העבר. בנוסף לכך, לטווח הארוך, יש למצוא פתרון לבעיית האמון של הציבור במערכת המשפט ובמשטרה בעיני הציבור הרחב, להקפיד להציג ולבחון את כל הראיות והממצאים החדשים לעומק ולקחת את דבריו של כל חשוד ועד ברצינות, תוך הפעלת שיקול דעת.

בברכה, אליזבט גורביץ' ודנה בוטבינקין

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה