צדק צדק רודפות - ערעור על עונשו הקל של האנס יניב נחמן

לכבוד

עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה

ביום א' 27.12.15 בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר 6 חודשי עבודות שירות על עבריין המין יניב נחמן, שהודה והורשע באונס ובמעשה מגונה בכוח. עונש זה מהווה זלזול בנפגעות, מצמצם את יכולת ההרתעה של בית המשפט כלפי עברייני מין פוטנציאליים ומשדר מסר של הפקרת ביטחונן של נשים באשר הן נשים.

העונש על עבירות אינוס לפי סעיף 345 לחוק העונשין הוא 16 שנים ואם עסקינן בנסיבות מחמירות אזי 20 שנה. לעבירת האינוס נקבע עונש מזערי בסעיף 355(א) לפיו לא יפחת עונשו של המורשע באינוס מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.בגזר הדין בית המשפט מציין את הנימוקים המיוחדים ובהם פגיעה בשמו הטוב של נחמן שנפגע כתוצאה מהפרסומים בתקשורת. ויובהר, המתלוננת היחידה שתלונתה זכתה להבשיל לכדי כתב אישום הגיעה להגיש תלונה עובר לפרסומים בתקשורת על החשדות כנגד נחמן. לא כל שכן, בית המשפט ממשיך ומונה את "הטעמים המיוחדים" ובהם הוא מציין כי יש לזקוף לזכותו של נחמן את העובדה שחלפו כ-6 שנים מאז ביצע את העבירות ובפרק זמן ממושך זה לא כשל בעבירות נוספות. האמנם ניתן לזקוף לזכותו של אדם שלא אנס נשים נוספות בפרק הזמן שחלף מאז שאנס את המתלוננת? הכיצד ניתן לעלות על הדעת שנימוק זה הינו "טעם מיוחד" להקלה חריגה בעונשו של נחמן?

זאת ועוד, בגזר הדין נחשפנו לאמרות שנויות במחלוקת נוספות, בין היתר ציין בית המשפט כי "מעשה האינוס והמעשה המגונה בכוח שביצע הנאשם במתלוננת פגע בערך החברתי המוגן של זכותה לשלמות גופה, נפשה, כבודה וזכותה לפרטיות ולחופש בחירה. הנאשם פגע בערכים יסודיים בכך שניצל האמון שרכשה לו כידידתו ופגע בה מינית. ואולם, מידת הפגיעה בערכים החברתיים אינה ברף הגבוה. הנאשם אמנם ביצע עבירות מין במתלוננת, אך מעבר לאלימות הכרוכה במעשים המיניים מעצם טיבם לא נגרמו למתלוננת בעטיים נזקים גופניים והפעלת הכח לא הייתה ברמה גבוהה". נבצר מאיתנו, ציבור הגברים והנשים שומרי החוק, להבין הכיצד בית המשפט, שעליו החובה צדק לרדוף, יאמר בריש גלי כי מעשה האינוס לא פוגע בערכים החברתיים ברף גבוה. שהרי, ביזוי גופה ונפשה של האישה עם מעשה האינוס, רמיסת האוטונומיה שלה כיצור חופשי ועצמאי, והנזק איתו נגזר עליה להתמודד לשארית חייה- הם הם מהווים את הפגיעה ברף הגבוה ביותר של הערכים החברתיים שאנו כחברה המכבדת זכויות אדם לא נוכל להסכים לה.

ויודגש, הרתעה מוגדרת כ"מניעת פעולה מהאחר באמצעות שימוש באיום. בהקשר של אכיפת חוק, תאוריית ההרתעה גורסת שניתן למנוע פשיעה כאשר העבריין הפוטנציאלי יעריך כי המחיר שהוא צפוי לשלם על ביצוע העבירה גבוה מהרווח הטמון בה. ... {יש} לייצר מציאות הרתעתית שבה העבריין הפוטנציאלי יבחר מבעוד מועד שלא לבצע עבירה, וזאת בעקבות ההבנה כי קיים סיכוי גבוה וממשי שהוא ייתפס, ייענש וישלם מחיר אישי גבוה". (מתוך שנת המפנה 2013 - השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל, עמ' 20). שישה חודשים של עבודות שירות אינם עונש מרתיע. זאת בלשון המעטה.

אשר על כן, אנו פונים אליך, עו"ד שי ניצן, פרקליט מדינת ישראל בה נשים מהות כ- 51% מהאוכלוסייה וחשופות מדי יום לפגיעות מיניות ברמות שונות. מדינה בה תת הדיווח על עבירות מין הוא חמור מאוד ומשקף את חוסר האמון של הנפגעות במערכת החוק והמשפט, זאת בין היתר לאור העובדה שרק 23% מהתלונות על אינוס מבשילות לכדי כתב אישום.בהתאם לאמור לעיל, אנו פונות אליך בבקשה להגיש ערעור על קולת העונש ולמצות את הדין עם נחמן. אנו דורשות שהפרקליטות תגן על זכותנו לאוטונומיה על גופנו ובמסגרת הערעור תבקש מבית המשפט לגזור עונש ההולם את חומת המעשים הנפשעים שביצע נחמן בגופה של המתלוננת כאילו היתה היא לחפץ, לא בת אנוש.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה