יישום מסקנות שניט ושיפמן לאלתר

אנחנו קבוצת מלוכדים דורשת את יישום מסקנות וועדות שניט ושיפמן לאלתר .

עיקרי הוועדות הם : 

הורות משותפת 

ביטול חזקת הגיל הרך 

ביטול מזונות 

גידול ילדים בשיויון מלא לשני ההורים 

תלונות שווא  

נכון להיום המלצות הוועדה הן בגדר המלצות בלבד, והן אמורות להשתלב בהמלצות ועדת שניטהעוסקות בחלוקת האחריות ההורית ובמשמורת ילדים. המלצות הוועדה טרם קיבלו ביטוי בחקיקה

"הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין - ועדת שניט", הוקמה על ידי שרת המשפטים ציפי לבני במרץ 2005, על מנת לבחון את הכללים הקיימים לחלוקה ושיתוף באחריות ההורית כאשר ההורים אינם חיים יחדיו, בין אם מסיבות של פירוד וגירושין ובין אם לא ניהלו חיים משותפים מלכתחילה, וכן את שאלת האחריות המשפטית. על הוועדה הוטל לבחון, בין השאר, את הצורך בשינויה של חזקת הגיל הרך, ואפשרות עיגון חקיקתי של הסדרי חלוקה ושיתוף באחריות ההורים בגירושין.

בראשות הוועדה עמד פרופ' דן שניט, ועם חבריה נמנו שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת גןחנה רוטשילד; דיין בית הדין הרבני הגדול הרב אברהם שרמן; מנהל בתי הדין השרעיים עו"ד איאד זחאלקה; רותי דניאל וטל שחף מעמותתהורות=שווה; פרופ' דפנה הקר מהפקולטה למשפטים והתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב; ד"ר תרצה יואלס מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה; יו"ר וועדת הגישור של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה והצפון לשעבר, עו"ד גלית סנה-לוריה; היועצת המשפטית של נעמת, עו"ד גלי עציון; פקידת סעד ראשית לסדרי דין, עו"ס רונית צור; יו"ר ועדת החקיקה, ילדים ונוער של לשכת עורכי הדין עו"ד שמואל מורן; ופרופ' אבי שגיא-שורץ מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה.

בפני הוועדה עמדה, בין היתר, הצעה לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שנוסחה על ידי עו"ד יהודית מייזלס, חברה בתת-וועדה של הוועדה לקידום מעמד האישה של לשכת עורכי הדין שהוקמה לצורך זה. כאשר הוקמה הוועדה, ובמשך כל תקופת פעילותה, ביקרו ארגוני האבות את הרכבה בטענה שאין בה נציגות לארגוני האבות.

1. באפריל 2008 פרסמה ועדת שניט דו"ח ביניים שהמליץ לבטל הן את מושג המשמורת הן את חזקת הגיל הרך. הדו"ח קבע כי יש לקיים אחריות הורית משותפת ובכך ליצור "הסדר נורמטיבי חדש של יחסי הורים וילדיהם" ושוויון משפטי בתחום, מתוך תפיסה כי זוהי טובת הילד. בנוסף להמלצה לבטל את "חזקת הגיל הרך", המליצה הוועדה לקבוע בחוק, אחריות הורית למימוש זכותו של ילד לקשריו עם אחיו ואחיותיו וכן עם הסבים והסבתות.

שאלת "חזקת הגיל הרך" היוותה סלע מחלוקת בין חברי הוועדה. דעת הרוב סברה כי "חזקת הגיל הרך" מנוגדת לממצאים פסיכולוגיים אמפיריים שמוכיחים כי לצורך התפתחותו התקינה של ילד יש חשיבות מרבית לקשרים יציבים, משמעותיים ורציפים עם שני הוריו. מכיוון שנקודת המשען של החוק המוצע היא עקרון 'טובת הילד' כשיקול ראשון במעלה, נכון לבטל את "חזקת הגיל הרך". בנוסף, חזקת הגיל הרך בוטלה בכל המדינות המערביות, ויש בביטולה יישור קו עם הנורמה הרווחת בעולם. למעט מקרים קיצוניים של סכסוך חריף בין ההורים, המחקרים מוכיחים כי ילד שקשריו עם שני הוריו לאחר הגירושין תקינים, מתפתח באופן דומה לילד שהוריו לא נפרדו, לעומת ילדים שהיו בקשר עם הורה אחד בלבד. על כן, לדעת רוב חברי הוועדה על החוק לעודד הידברות בין ההורים, באמצעות גישור או ייעוץ משפחתי, שתאפשר את מימוש זכותו הבסיסית של הילד לקשר מיטבי עם שני הוריו ואת התפתחותו התקינה.

חברי הוועדה הציעו להתוות להורים "הסכם הורות" באמצעות תיווך גורם שלישי כמו מטפל מקצועי או מגשר. ההסכם נועד להסדיר בין ההורים את "שגרת החיים" ובכך יאפשר, לדברי חברי הוועדה "הימנעות מדיונים עקרוניים אמוציונאליים שאינם מקדמים את טובת הילד".

דעת המיעוט, אשר נכתבה בידי פרופ' דפנה הקר, עו"ד גלית סנה-לוריה ועו"ד גלי עציון, סברה כי "חזקת הגיל הרך" אינה מונעת מאבות להיות מעורבים בחיי ילדיהם, וזאת באמצעות זמני שהות נרחבים עמם. לפי דעת המיעוט המלצת דעת הרוב על רשימת קריטריונים המנחים במקרי מחלוקת לעניין משמורת אשר אינה כוללת חזקה המעניקה עדיפות להורה שהיה המטפל העיקרי בילד טרם הפירוד כתחליף לחזקת הגיל הרך מנוגדת לטובת הילדים. העמימות תגרור התדיינויות משפטיות סבוכות וממושכות אשר יגבו מחיר כלכלי ונפשי מהילדים ומאימותיהן.

ב-27 בדצמבר 2011 הגישה ועדת שניט את המלצותיה הסופיות לשר המשפטים דאז, הפרופסור יעקב נאמן. במסקנותיה, שפורסמו בינואר 2012, המליצה הוועדה לבטל את "חזקת הגיל הרך", ולא להמיר אותה בכל חזקה חלופית על הילד, אלא בשותפות באחריות ההורית למימוש זכויות הילד. לפי הוועדה, המלצותיה מתבססות על מחקרים פסיכולוגיים המורים שילדים הנותרים בקשר שווה עם שני ההורים, לאחר הגירושים, מתפתחים בדומה לילדים שהוריהם לא התגרשו וכן על אמנת זכויות הילד, שאותה אשררה ישראל בספטמבר 1991.

המלצות ועדת שניט

הועדה המליצה להחליף את סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות בנוסח הבא:

(א) לא הגיעו ההורים במקרה של פרידה לידי הסכמה כאמור בסעיף 8 על הסכם הורות או שהסכם ההורות שהגיעו אליו לא קויים, כולו או חלקו, רשאי כל אחד מהם לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש האחריות ההורית (להלן – הסדר הורות); הורה יצרף לבקשה או לתשובתו לבקשה הסכם הורות שמולא על ידו.

(ב) בבוא בית המשפט לקבוע הסדר ההורות על פי טובת הילד כאמור בסעיף 3, יביא בין היתר בחשבון, בהחלטה מנומקת, את מכלול העניינים הבאים:

(1) צרכיו ההתפתחותיים המשתנים של כל ילד בהתאם למצבו, לגילו, להבטחת היציבות בחייו ולצרכיו המיוחדים ככל שהם קיימים;

(2) רצון הילד, ככל שכשריו המתפתחים מאפשרים לבררו על ידי שמיעתו בבית המשפט או בדרך אחרת שמתאימה לילד כפי שיקבע בית המשפט, ומתן משקל ראוי לדברי הילד לפי גילו ומידת בגרותו של הילד;

(3) זכותו של הילד לקשר משמעותי, אישי, ישיר וסדיר עם שני הוריו;

(4) נכונותם של ההורים לשתף פעולה במימוש אחריותם ההורית;

(5) כישוריו של כל אחד מההורים לממש את האחריות ההורית;

(6) הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לילד;

(7) זכותו של הילד לקשר משפחתי ומידת הנכונות והיכולת של כל אחד מההורים לאפשר את מימוש הקשר.

(ראו סעיף 9 להמלצות הוועדה, תחת הכותרת: "הסדר הורות על ידי בית המשפט במקרה של פרידה").

ב-19 בינואר 2012 הודיע שר המשפטים, יעקב נאמן כי החליט לאמץ את המלצות ועדת שניט וכי משרדו יגבש הצעת חוק ברוח המלצות הוועדה.

ב-6 בספטמבר 2012 פרסם משרד המשפטים את תזכיר "חוק הורים וילדיהם"[8] אשר מתבסס על המלצות שתי ועדות ציבוריות: הוועדה בנושא "הילד ומשפחתו" (ועדת משנה, בראשות ד"ר תמר מורג, של הוועדה לזכויות הילד בראשות השופטת סביונה רוטלוי), ו"הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין" (ועדת שניט). החוק המוצע מסדיר את נושא האחריות ההורית למימוש זכויות הילד על פי האמנה לזכויות הילד, הן במסגרת המשפחתית והן לאחר פירוד ההורים.

ב-26 בנובמבר 2014 פרסם משרד המשפטים נוסח עדכני של הצעת החוק המכיל תיקונים בעקבות הערות שהוגשו על ידי הציבור לתזכיר החוק

 

תמצית המלצות הוועדה:

1. זכות הילד והאחריות ההורית - מוצע להשתית את זכות הילד לתמיכה כלכלית כזכות עצמאית שלו ששני הוריו אחראים למימושה. זכות הילד היא עד הגיעו לגיל 21.
2. שיעור התמיכה הכלכלית - קביעת שיעור התמיכה הכלכלית לפי הכנסות שני ההורים ומספר ילדיהם. ההורים ישאו בתמיכה הכלכלית לפי שיעור הכנסת כל אחד מהם ולפי הזמן שהם מקדישים לטפל בילד, לפי נוסחה כלכלית שבחוק. הורה שמטפל בילד בשעות העבודה על גיל 12 או בילד עם מוגבלות זכאי לשכר טיפול.
3. הסכם בין ההורים - הסכמה של ההורים שפוגעת בזכות הילד לתמיכה הכלכלית או בשיעור שכל הורה חייב בה בטלה.
4. קביעת התמיכה הכלכלית על ידי רשם בית המשפט למשפחה: רשם בית המשפט למשפחה יקבע את שיעור התמיכה הכלכלית וחלוקתה בין ההורים. על קביעת הרשם ניתן יהיה לערור לבית המשפט למשפחה במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל המנויים בחוק.
5. הוצאת דיני מזונות הילדים מדיני המעמד האישי - הדינים הדתיים שחלים על נושאי המעמד האישי לא יחולו על מזונות הילדים.

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מורה כי במקרה שהורים לא מגיעים להסכמה, הערכאה השיפוטית רשאית להכריע מי יחזיק בקטין, "ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". הסעיף קובע חזקה משפטית לפיה הגיל הרך של הילד מהווה שיקול מכריע המעניק לאם את המשמורת הפיזית במקרי מחלוקת בשאלת החזקה הפיזית (ר' דו"ח שניט עמ' 4).

חזקת הגיל הרך התפתחה במשפט המקובל במאה ה-19[7]. בפועל, במקרים רבים יוצרת החזקה מציאות שבה בפועל הילדים ללא כל קשר לגילם, בסופו של דבר, תמיד יישארו בחזקת אמם, אם מכיוון שאחיהם הקטנים יימסרו לחזקת האם והערכאה המשפטית לא תרצה להפריד בין אחים, אם מכיוון שלאחר גיל שש, הערכאה המשפטית תימנע מלשנות את המצב הקיים. מכיוון שכך, בפועל, המשמורת הזמנית ובעקבותיה המשמורת בפועל ניתנות לאם במרבית המקרים.

הרכב הוועדה

 

ועדת שניט 

בישראל ובמדינות נוספות ישנם המעבירים ביקורת על 'חזקת הגיל הרך'. יש הטוענים כי חזקת הגיל הרך מקבעת נורמות שאינן שויוניות, ואינה הולמת את טובתו של הילד.

.

השלכות ועדת שניט על הפסיקה הקיימת 

למרות שהמלצות וועדת שניט לא אומצו כחוק, השפעות המלצותיה על הפסיקה הן נרחבות ביותר עד שכיום יש כאלה האומרים כי משמורת משותפת היא הכלל ולא החריג במשמורת ילדים.

שינוי תקדימי הטומן בחובו צדק.

פסק דין זה, מעבר להיותו מהפכני, גם מותאם לזמנים בהם אנו חיים ועושה במידה רבה, צדק רב ולא רק עם האבות, אלא גם עם אותן אימהות החותרות לשוויון ועם הילדים, אשר יזכו לגדול בשני בתים אשר ביכולתם לספר להם יציבות ותנאים כלכליים דומים.

במשך שנים רבות, אבות גרושים, מצאו את עצמם במצבים בהם, הם משתכרים סכום כסף דומה לזה של האם, או ששכרם אף נמוך יותר משכרה של האם, והם עדיין מחויבים לשלם מזונות עבור ילדיהם הקטינים, למרות שאלו מצויים עמם מחצית מהזמן,

 

במסגרת של משמורת משותפת – המזונות כאמור ניתנים בנוסף להוצאות הכספיות החלות עליהם, כאשר הילדים מצויים עמם – חשוב לזכור, שגם לאותם אבות יש שכר דירה או משכנתא, גם הם קונים לילדים מזון, משלמים חשבונות ונאלצים לעמוד בהוצאות רבות נוספות.

 

בכדי להבין עד כמה המצב  של טרום פסק הדין בע"מ 919-15 היה לא הוגן, עד בלתי נתפס, ניתן לקחת מקרה דוגמא: אב שיש לו שני ילדים אשר שניהם בגילאים של בין 6 ל-15, היה אמור לשלם דמי מזונות + מדור + חלק מההוצאות השוטפות הנוספות כמו חוגים וקייטנות - כאשר הסכום הכולל אותו הוא היה אמור לשלם בכל חודש, היה מגיע ברוב המקרים לסכום שהינו גבוה מ-6000 ש"ח.

בהנחה שהאב בדומה לגרושתו משתכר כ-10,000 ש"ח לחודש (שכר שהינו אגב, גבוה יותר מהשכר הממוצע היום), האב היה אמור להישאר כל חודש, לאחר הורדת המזונות, עם סכום של כ-4000 ש"ח (וזה במקרה בו יש לו רק שני ילדים), בעוד האם זכתה לסכום של מעל ל-16,000 ש"ח - להזכיר, מדובר במצב של משמורת משותפת, בו הילדים מבלים מחצית מהזמן אצל כל אחד מההורים – כך שלאב היו הוצאות כספיות נוספות אשר קשורות לילדים. 

 

גירושין ומזונות ילדים כאשר מתקיים הסדר משמורת משותפת - כיצד ייראה העתיד?

העתיד, נראה כעת ורוד יותר, כאשר גובה המזונות, ייחשב על ידי בתי המשפט, תוך התייחסות לפרמטרים כמו: רמת המעורבות של האב, גובה ההשתכרות שלו, גובה ההשתכרות של האם ופרמטרים נוספים הנוגעים ליכולות הכלכליות של כל אחד מההורים - כאשר כל הפרמטרים המדוברים ייבחנו בצורה שוויונית, ללא קשר למגדר אליו משתייך כל אחד מההורים. 

השלכות פסק הדין בית משפט העליון בע"מ 919/15

בתאריך 19/07/2017 – תאריך אשר נחקק בזיכרונם של אבות גרושים רבים, קבע אותו הרכב, הכולל 7 שופטים מבית המשפט העליון, כי במקרה של משמורת משותפת לילדים שגילם הוא 6 - 15, כאשר השכר של האם והאב דומה, ותוך לקיחה בחשבון של המשאבים אשר עומדים לרשותו של כל אחד מהם, כמו גם צרכיהם, לא ישולמו מזונות קטינים.

על פי פסק דין זה, אשר ניתן על ידי בית המשפט העליון, ניתן לבשר ללא כל ספק על תחילתו של עידן חדש, בו הגישה תהיה שוויונית יותר כלפי שני המגדרים. מעתה, בני זוג אשר חולקים משמורת משותפת על ילדיהם, יהיו מחויבים שניהם על השתתפות במזונות, בהתאם ליכולתם הכלכלית.

הוצאות המדור יחולקו בצורה שווה בין שני ההורים וההוצאות השוטפות יקוזזו מדמי המזונות, אותם יקבע בית המשפט, בהתאם כאמור לנסיבות

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה