קול הנשים במלחמה

קול הנשים במלחמה

מספר חתימות

1,230
 
1,000  
לכל אישה יש שם. גם אם היא לא יהודיה. לכל איש יש שם. גם אם הוא לא שירת בצבא. גם אם הוא חי על האדמה שמעבר לגבול. יש לו שם. יש פנים. יש לו ילדים והורים דואגים. יש לו אישה או איש אוהבים ויש נשמה. מרגישה, חושבת, כואבת. הגיע הזמן להיזכר שמאחורי הבעיה הפלשתינאית יש חיים. ובמקום לדבר על בעייה להתחיל לראות בני אדם. כמה בתים עוד נוכל להרוס בשם המלחמה על הבית? הגיע הזמן להסתכל לאמת בעיניים. לכל 940 זוגות העיניים שכבר לא רואות כלום בשם הביטחון. להסתכל בעיניים של אם שבנה מת מרעב. בעיניים של ילד שיושב 4 ימים עם גופות הוריו. בעיניים שהתעוורו מפגיעת פצצות הזרחן. בעיניים של כל התושבים שאיבדו את ביתם, איברים מגופם ואת שפיות דעתם. בעיניים של יותר ממיליון תושבי עזה ללא מים, חשמל או אוכל, ולהודות, שאין מלחמה מוסרית וצבא הומאני. הגיע הזמן להישיר מבט אל המציאות ולבחון את מחיר המוות הנגבה בעבור החיים. אנחנו באמת מרגישים בטוחים? הגיע הזמן להודות, שההתנתקות יצרה כיבוש מוצדק מתוך שיקולים כלכליים, בלא כל כוונה לאפשר שלטון עצמאי וניהול שיגרת חיים שמתממשת בה זכויות האדם. הגיע הזמן להודות, שמלחמה משרתת רק את אלו הרוצים להוכיח למי יש כלי זין יותר גדול. הגיע הזמן לדרוש יותר מסיסמאות סתמיות שיוצאות משלטון פטריאכלי מיליטנטי כגון: שינוי המציאות בדרום וליצור מציאות חדשה ומורכבת, לא משנאה. לא מפחד. מציאות שמורכבת מאנשים שרוצים לחיות בכבוד. על כל אחת ואחד מאיתנו נופלת האחריות למציאות בה אנחנו חיים, אחרי הכול אנחנו נישאר עם ההריסות והקברים. בשביל להרוס צריך להילחם. בשביל שלום צריך להיאבק. אנו סטודנטיות, מרצות ועובדות מנהלה במכללת ספיר, תושבות עוטף עזה, ערביות ויהודיות, מתנגדות למלחמה ופונות אליכם נשים וגברים כאחת להצטרף לזעקה להפסק הלחימה, ולהסתכל לאמת בעיניים. The Voice of Women Every woman has a name, Even if she isn't Jewish. Every man has a name, Even if he hasn't served in the army, Even if he lives on the other side of the border. He has a name. A face. He has children and parents who worry about him. He has a wife, she has a husband who loves them. There is a soul that feels, thinks, pains. It's about time to remember that behind the Palestinian problem there is life. Rather than talking about a problem, we must be able to see human beings. How many more houses have to be destroyed in the name of a war to protect our own homes? It's about time that we should look straight in the eye, for all the 940 pairs of eyes who cannot see anything anymore in the name of security. We have to look into the eyes of a mother whose son has died from hunger. Look into the eyes of a child who has spent 4 days with his parents' corpses. We have to look into the eyes that are damaged from the use of a phosphorous bomb. Look into the eyes of those who have lost their houses, parts of their bodies as well as part of their sanity. Look into the eyes of over a million citizens of Gaza who have no running water, electricity or food, and we should admit to ourselves, there is no such thing as a moral war or a humane army. It's about time we look at reality and ponder how much death is caused in order that we shall live? Do we really feel safe? It's about time we admitted that the Disengagement plan created a justified occupation, and it was done out of economical considerations, and did not enable an autonomous government, an administration of routine life and basic human rights. It's about time to admit that war serves only those who want to prove who has bigger ammunition and weaponry. It's about time to demand more than just whimsical slogans that come from a patriarchal and militant leadership such as: Change the reality in the South rather we want to change a more complex reality, not from hatred, not from fear. A reality that is made up of people who want to live in dignity. Each one of us is responsible for the situation we are living in at the moment; after all we will be left with ruins and gravestones. To destruct- you need war. For peace you need struggle and protest. We, residents of the South of Israel, living on the border with Gaza, students, professors, administrative workers, Arabs and Jews, are against the War and we turn to you, men and women, to join our cry for the end of the war, and to look reality in the eyes.

הוסיפו את חתימתכם

שולח חתימה, אנא המתינו

ציר הזמן של העצומה

17/01/2009
העצומה השיגה 1,000 חתימות!
14/01/2009
העצומה השיגה 500 חתימות!
13/01/2009
העצומה השיגה 100 חתימות!
13/01/2009
העצומה נפתחה