נגד התבטאותו של בני ציפר - ונגד הקריאות לפטרו

בני ציפר, פובליציסט ועורך ברשת שוקן ובעיתון 'הארץ' פרסם בבלוג/טור פרי עטו (ב-1 במרץ 2010) שלילה של האשמות אשכר אלדן כהן כי יצחק לאור אנס אותה, תוך שימוש בדוגמה ספרותית של אישה אשר משכנעת את עצמה כי נאנסה בעקבות בסיס פנטזיה שלה, למרות שלא נאנסה במציאות - דוגמה אשר השימוש בה נותן לגיטימציה לסטריאוטיפ פסול של נשים המתלוננות תלונות-שווא על אונס שמתרחש רק בדמיונן. ציפר לא הסתפק בזה ואף התייחס באופן מבזה לפרשת האונס-לכאורה וההטרדה המינית ע"י יצחק לאור, בקבעו כי מדובר ב"שטויות" וניסיון להסיח את דעת הציבור באמצעות נושא שהוא "פיקנטי"/"סקסי" - כאשר ניתן להסיק מדבריו התייחסות דומה לכלל מעשי האונס וההטרדה המינית המתרחשים מדי יום.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1153054.html

פתאום מצלצל הטלפון הסלולרי שלי. מישהו שואל אם אמנם הייתי עד לכך שפלוני אלמוני, שמאשימים אותו עכשיו בהטרדה מינית, הטריד מינית מישהי לנגד עיני. עניתי לשואל בכך שהזכרתי לו את הרומאן של א"מ פורסטר, "המעבר להודו". מסופר שם על אשה שמפנטזת על כך שהמלווה ההודי שלה אונס אותה, והפנטסיה שלה לובשת קונקרטיות כזאת, שהיא אכן מרגישה באמת, ומשוכנעת, שהמלווה ההודי אנס אותה. ונערך משפט וגם במשפט היא רואה בעיני רוחה שנאנסה, אף על פי שאין לכך שחר.סיפרתי על פרשת ההטרדה המינית לחברי יואכים. והתביישתי מכך שאני צריך לספר לו, שמה שמעניין אנשים בארץ הזאת הוא שטויות מהסוג הזה. מתחת לאף של האנשים האלה נעשות עוולות קטנות וגדולות ומעשי ונדליזם לפלסטינים, והם עייפים מכדי להזיז את התחת שלהם ולמחות או לבוא ולו פעם אחת להשתתף בהפגנת מחאה בבילעין או בנעלין או בשיח ג'ראח. אבל כשנוגעים באשה לרעה מבחינה מינית, הם מזדקפים על הרגליים האחוריות, כי זה יותר פיקנטי ויותר סקסי.

במציאות הישראלית, הטרדות מיניות, מעשים מגונים, התנכלויות על בסיס מיני ומעשי אונס - אינם "פיקנטיים" או "סקסיים" אלא סיוט יום-יומי של עשרות אלפי נשים וכן גברים רבים בשטחי מדינת ישראל. עשרות אלפי נשים קטינות ובגירות חוות תקיפות מיניות מסוגים שונים ונמנעות מהתלונן עקב היחס המשפיל והמבזה המוצא הד גם בדברי פובליציסטים ו/או עיתונאים, בפרט במקרה זה בעיתון 'הארץ'.

איננו מקבלות התייחסות בזויה כזו מצידו של בני ציפר כבעל טור ב-'הארץ'. ואין המדובר רק בדבריו כפשוטם, אלא גם ובמיוחד שני המסרים הנרמזים בדבריו: האחד, כי נשים נוטות לדמיין אונס שלא היה, והשני, כי אונס והטרדה מינית הינם נושאים מעוטי חשיבות.

אנו קוראות לבני ציפר לפרסם לאלתר בטורו התנצלות והבהרה מדוייקת של כוונות דבריו בטור המקורי (שני יסודות אשר חסרו מן הטור העוקב שכתב בנושא ב-13 במרץ 2010).

עם זאת, אנו שוללות מכל וכל את הקריאות לפיטוריו של ציפר מן העיתון, האתר והרשת. אין מקום לפטר פובליציסטים בשל הבעת עמדות בלתי-מקובלות, אפילו הן בלתי-ראויות בתכלית; בקריאות אלה לפיטורין יש משום ניסיון ללינץ'. לא למותר לציין גם, שלקריאה לפיטורין הצטרפו שלל חותמים אשר מעוניינים בפיטוריו של ציפר בשל כתיבתו נגד דיכוי העם הפלסטיני, ובפרט חותמים תושבי התנחלויות, וכן חותמים שאינם מרוצים ממנו כעורך המדור הספרותי - הצטרפות המחזקת את האופי דמוי-הלינץ' של היוזמה.